<h1>הערות על שו"ת הרשב"א חלק ה</h1>
<h2> א</h2>
(א) אמר המגיה, חיים מדבר: [אמר,,, מגיה הדפוס: מכאן מודעא, כי כל הגהות שנכתבו, הם פעולת צדיק, הרב כמוהר"ר חיים פאלאגג"ו נר"ו, אשר קראם בשם רחמים לחיים הי"ו] רמזה הרב ברכ"י [= ברכי יוסף] בא"ח סי' רצ"ב, וכמ"ש במחב"ר [= במחזיק ברכה] שם.
(ב) והוא בחידושיו, שהובאו בעין יעקב.
(ג) כאן נמצא כתוב, לאחד קדוש, וז"ל: וי"ל דעדיין הקושיא במקומה עומדת: דאף ביום טוב? ואפילו בשאר הימים, אם עשה כן לפרוש מדברי הבאי, ולבא להתפלל, תבוא עליו ברכה? והנ"ל לתרץ הוא: דמה שאמר דוד המלך ע"ה: ישיחו בי וגו'. וכונת הפריצים, זאת בקרא כתיב: וינח ביום השביעי. ואומרי': דמן התורה, מותר לאכול ולשתות. ואומרי': דכל אחד שובת ממלאכתו. שכמו מי שעושה מלאכה, הוא שובת, כך הת"ח דתורתו אומנותו, יש לו לבטל ולאכול ולשתות. וזהו שאמר: ישיחו בי וגו'. כלומר: שלועגים עלי, שאני קורא ודורש ביום, השבת. ואומרים: דכונת וינח; הוא, ונגינות שותי שכר. ואני אומר: דח"ו! אלא דכונת הכתוב וינח; הוא, דיום שבת הוא מתקבלת התפלה יותר משאר הימים, ואמרינן לא ניתן שבת אלא לעסוק בתורה. ולכך נהגו לאומרו ביום שבת, ולא ביום טוב, עכ"ל. א"ה [= אמר המגיה], חיים מדבר: עיין בירושלמי, פרק אלו קשרים, שאמרו שם: אמר ר"ב משם רחב"א: לא ניתנו שבתות וי"ט, אלא לעסוק בהם בדברי תורה. וכן הביאו מרן בב"י רס"י [= ריש סימן] רפ"ח, ודו"ק. וכן הביאו הרב המאירי בשבת לדף ח', יע"ש.
(ד) טעם זה עפ"י המדרש, כתבו בס' תניא, ואבודרהם, וא"ח, והכל בו, והטור בא"ח סי' רצ"ג. וזה תימה להרב באר שבע, בפרק חלק, לדק"א [= לדף ק"א], שלא הזכירם. ויותר קשה להרב פחד יצחק מערכת הוי"ו, שהביא הט*עם מפי' המדרש, משם הבאר שבע יע"ש: והרי טעם זה נפתח בגדולים? ועיין בס' הפרדס לרש"י ז"ל, בדנ"ו [= בדף נ"ו] שכתב כן, דהטעם שאומרים במנחה בשבת: ואני תפלתי; הוא משום מה שאמר דוד: ישיחו בי וכו'; וכמ"ש רז"ל. ברם, למה שאין אומרי' אותו ביום טוב, כתב שם משום דאין קורין בתורה במנחה, וכמ"ש מר"ן בב"י שם, בשם השיבולי הלקט משם רש"י. ועמ"ש הרב בש"מ [= בשיטה מקובצת] לב"ק דפ"ב [= דף פ"ב] ע"א, משם א"ח ז"ל יע"ש. ומה שהקשה שם הלבוש והפרישה ושאר רבני האחרונים, על טעם זה, המעיין שם בס' הפרדס בדברי רש"י יראה דלק"מ [= דלא קשה מידי]. ועיין בס' א"ח. ועמ"ש הרב מאמר מרדכי שם, דרצה להשוות דעת דברי הרב נתן, עם דעת רש"י, ונדחק יע"ש. ולפי הנגלה לנו, דברי רש"י בפרדס דברי רש"י, ודברי הר"נ, הם שנים.
(ה) והוא בפי' עה"ת [= על התורה], פ' יתרו, בפי' העשר דברות.
(ו) לפי הני טעמי, נראה דאפילו דמתפללים במקום שאין בו ס"ת, ואפילו ביחיד, צריך לומר הך פסוק: דואני תפלתי. ועיין להרב שלמי צבור, בש"ת דרי"ג ע"ב. ועמ"ש הרב המאירי בהקדמתו, בס' בית הבחירה ד"ד [= דף ד'] ע"ב.
<h2> ב</h2>
(א) עיין בס' החסידים סי' רס"ח, דבליל שבת שאינו יודע אם הוא כינה או פרעוש, אל ימיתנה, יע"ש. ואפשר דגם הרב המחבר מודה בזה. ועמ"ש ה"י [= הרב המגיד] בפי"א דשבת ה"ב. ועיין בתשובת הגאונים שנדפסו בסוף ספר נהרות דמשק, סי' רכ"א, שהביא שם תשובה זאת משם ר"נ גאון, יע"ש.
<h2> ג</h2>
(א) מבואר מדברי הרב המחבר, דחיוב אכילת ג"ס [= ג' סעודות] בשבת, בעי' כביצה, ולא סגי בכזית. וזו היא סברת הבה"ג בשבת, בפ' כל כתבי, והביאו הריטב"א בחי' לשם, והר"ן בהל' שם, הבי' הבי' [הב"י] בא"ח בסי' רצ"א. וכ"נ בתשובת הגאונים כת"י [= כתב יד], סי' ע'. ורש"י ז"ל בס' האורה סי' כ"ה, בכ"י [= בכתב יד]; הביא דבריהם השיורי ברכה שם. ועתה נדפס בסא הפרדס לרש"י, ד"ט [= דף ט'], יע"ש. וכן הוא דעת הרי"ף; הביא דבריו הא"ח הל' שבת דס"ג ע"א, וכ"נ דעת הא"ח שם. ובס' שבילי אמונה נתיב ז', הביא דבריו הרב עמק ברכה דס"ז ע"ב. וכ"פ מרן בש"ע והרב הלבוש שם. ועיין מ"ש הרב מט"י [= מטה יהודה], והרב מאמר מרדכי שם. ותימה: שלא זכרו לדברי הרב שמות בארץ, בתוספת יוה"ך ד"י, ודו"ק. ועמ"ש רבינו המחבר, בח"א סי' תשל"ד, וי"ל. [הושמט חלק מההערה].
<h2> ד</h2>
(א) עיין לקמן סי' קס"ב.
(ב) ועל כיוצא בזה נשאל בח"א סי' תרכ"ו, ובמיוחסות סי' רי"ח, ופסק דלא מהני יע"ש. וכ"פ מוהר"ם מרוטנבורק ה"ד הא"ח בהל' עירובין סי' ן' אות מ"ז ע"ש, ובס' הכל בו סי' ל"ג, והמרדכי בפ' הדר. וכ"פ הטור בא"ח סס"י שצ"א. וכ"נ שהוא דעת הבה"ג שהביא הסמ"ג במצות דרבנן סי' א' יע"ש [הושמט חלק מההערה].
<h2> ה</h2>
(א) קצת מדברי התשובה הלזו, רמזה מרן בא"ח סי' שפ"ב. ועמ"ש הרב אליה רבא, בא"ח סימן שס"ז ס"ק ד', יע"ש ודוק, ועיין במ"ש עוד רבינו המחבר ז"ל, בתשובה ח"ד סי' רצ"ח יע"ש.
<h2> ו</h2>
(א) תשובה זאת רמזה מרן הב"י בא"ח סי' שפ"ב. ועיין להרב גו"ר חא"ח כלל ג' סי' כ"ב. ובס' חסדי דוד על התוספתא, בפ' ה' דעירובין. ועיין להרב ברכ"י שם, באות וי"ו שכתב וז"ל: וראיתי להרדב"ז בתשובה כ"י: דאם השכירות נופל לכיס המלך, דמהני. ועמ"ש בנדפסות ח"ב סי' ע"ד, יע"ש. והנר' דתשובה זאת שהזכיר הרב ברכ"י, זוהי תשובת רבינו המחבר הלזו, וזו היא שרמזה מרן הב"י, ונתחלף לו מהרשב"א להרדב"ז. וכמו שהעיד הרב בעצמו, בס' מחב"ר בא"ח בסי' רע"ד וסי' רצ"ב, ובשיורי ברכה בי"ד רס"י רמ"ד, על כיוצא בזה בתשובה שהביא בברכ"י שם בשם הרדב"ז כ"י, שאינן מהרדב"ז, אלא מהרשב"א יעש"ב.
<h2> ז</h2>
(א) ובודאי דרבינו המחבר איירי בפת שהוא מעוגות מצות, כי לא חמץ. דהרי בלא"ה הרי הוא מתעפש ונאבד, דמה"ט הוא דתקנו לעשות העירוב בע"פ [= בערב פסח]. כמ"ש רש"י ז"ל בס' הפרדס ד"ט ע"ג. ומרן הב"י בא"ח סס"י ש"ה. ומור"ם בסס"י שס"ח. ועיין בברכ"י שם בחי' בסי' שס"ח שרמזה לתשובה זאת משם הרדב"ז כת"י והיא תשובה הלזו לרבינו המחבר הרשב"א ז"ל. וכמש"ל בסי' וי"ו. ומ"מ מבואר מדברי ר' המחבר דגם לשיתופי מבואות בעינן דבר הראוי לאכילה. ועיין מ"ש הרב כסא אליהו בא"ח סי' שע"ו בזה יע"ש. [הושמט חלק מההערה] ועיין בספר הפרדס לרש"י ז"ל שם ד"ט ע"ד, דלטעם שכתב שלא ישתכח תורת עירוב צריך לחדשו בכל פסח ופסח, אף על פי שהראשון קיים יע"ש.
<h2> ח</h2>
(א) תשובה זאת, הביא מרן הב"י בהל' יום טוב, סס"י תק"ג. ועיין עוד מ"ש רבינו המחבר, בנדפס בח"א סימן תשפ"ה, ובתשוב' הקטנות סימן רצ"ה. ומ"ש מרן החבי"ב [= הרב חיים בן ישראל בנבנשתי], בכנה"ג [= בכנסת הגדולה] על דברי מרן הב"י, שהביא תשובה זאת, שהיא בח"א סימן תשפ"ה. הרואה יראה, שאינה אלא תשובה הלזו, כדמותה כצלמה.
<h2> ט</h2>
(א) וכ"כ ר' המחבר בנדפס, ח"א סימן תתס"ב, ומרן הב"י בא"ח סימן ס"ו, ומרן החבי"ב שם, בהגב"י [= בהגהות בית יוסף] יע"ש.
(ב) הכי איתא בירושלמי, בפרק היה קורא. רב הונא בשם רב יוסף: ודברת בם; מכאן שיש לך רשות לדבר בם. והביאו הרא"ש שם. אך מרן הב"י א"ח סימן ס"ו, הביא לשון הירושלמי, כלשון שהביא רבינו המחבר. ועמ"ש מרן הב"י שם בסימן ק"ד יע"ש. ועיין בפ"ק דיומא, די"ט ע"ב. ויע"ש בתוס' ד"ה בם, ובתוספות ישנים שם, ד"ה ודברת, הוסיפו: וכן מפרש בירושלמי. ועיין תוס' בדי"ג [= בדף י"ג] דברכות, ד"ה ובאמצע שהשוו הירושל' עם הברייתא דיומא, יע"ש ודו"ק, כי קצרתי מאד.
(ג) [ועיין בסידור הרב יעב"ץ ז"ל שנזדמן לידי כרגע, מ"ש בזה בדקס"ה ע"ב, טעם לדבר, יע"ש].
(ד) ועיין בח"א סי' ז', ובמרן הב"י בא"ח סי' נ"ט, ובתשובות הקטנות סימן ת"ד.
<h2> י</h2>
(א) שם בפ' בני העיר, והביאו הרא"ש שם. והכי איתא במס' סופרים, בפי"ג, יע"ש.
(ב) וכן דקדק המרדכי, בפ' בני העיר, הביאו מרן הב"י בא"ח סי' קל"ט, ועיין ב"ח וט"ז שם, משם מוהרש"ל, יע"ש.
(ג) וכ"כ מרן בכ"מ שם ליישב דברי הרמב"ם. וכה"ג כתב המאירי בחי' לסוף מגילה ליישב דעת גדולי המחברים, שהוא הרמב"ם כידוע. אלא דנראה דיש שם ט"ס בסוף דבריו, שכתב: אבל באחרונה ודאי צריך לגלול, אלא מברך אעפ"י שהוא פתוח. הואיל ומ"מ הוזכר בו טעם, דאין ח"ו לומר דברכות כתוב בתורה עכ"ל. וצ"ל במקום אלא מברך וכו', ואי לא מברך, אעפ"י שהוא פתוח, או אלא דבתחילה מברך, וחסר תיבת דבתחילה. וכ"נ שהבין הרב מאמר מרדכי בסימן קל"ט, שיש ט"ס בדברי הרב המאירי יע"ש. גם הרב ברכ"י שם אות ד', הביא דברי הרב המאירי אלו, וכתב דיש ט"ס. [הושמט חלק מההערה].
<h2> יא</h2>
(א) וכן פסק בנדפס בח"א סי' קנ"ו, ובסימן תת"ט. ומ"ש רבינו המחבר שם, בסימן תתע"ד, דמצריך ב' אפילו בלא שח, אינה מתורתו של רבינו המחבר, אלא היא תשובה למוהר"מ ז"ל, כמ"ש מרן החבי"ב בכנה"ג סימן כ"ה בהגב"י יע"ש. ותמהני להרב מאמר מרדכי שם בס"ק ז', דנעלם ממנו דברי הכנה"ג אלו. וליכא לאקשויי ע"ז: דאי לא ס"ל להרשב"א כוותיה, איך כתבה וקבעה בתוך תשובותיו? דעל זה ועל כיוצא בזה, השיב ג"כ מרן החבי"ב בכנה"ג בח"מ סי' קפ"א, הגה"ט [= הגהות הטור] אות ט', על תשובה מוהר"י אדרבי, יעש"ב ואכמ"ל [= ואין כאן מקום להאריך].
<h2> יב</h2>
(א) וכ"פ בתשובות הקטנות סי' ת"ט, ותשו' המיוחסות סי' רל"ג, ובח"ג סימן רפ"ב. ובתשובה שהביא הא"ח בהלכות תפילין, סימן ח"י יע"ש. ועיין להריב"ש סימן קל"ז, והתשב"ץ ח"א סימן ל'. ועמ"ש מר"ן הב"י בסימן כ"ז. ועיין מ"ש בס' סדר הדורות, מערכת יו"ד, דף קי"ד, ריש ע"ג, ודו"ק.
(ב) עיין להרב מאמר המלך, דע"ג [= דף ע"ג] ע"ג.
(ג) עיין להתוס', בפ"ק דערכין ד"ג [= דף ג'], ד"ה ציץ.
(ד) עיין למרן בב"י בא"ח סי' ל"ב, ובש"ע שם סעיף מ"א, ובתשובת בית יהודה ח"ב סס"י פ"ח, יע"ש.
<h2> יג</h2>
(א) עיין בתשוב' הקטנות לרב המחבר סי' מ"ט, והביאה מרן הב"י א"ח סי' כ"ה, יע"ש.
<h2> יד</h2>
(א) עיין בנדפס ח"א סס"י רמ"ג, ובברכ"י ל"ד סימן רמ"ד, ובשיורי ברכה שם. [ומ"ש בשאלה שהרי רשב"ג. עיין מ"ש בעניותי בספרי הקטן לב חיים ח"א, בקונטרס תיקון הבית, דקמ"ה ע"ג, יע"ש ודו"ק].
<h2> טו</h2>
(א) עיין בתשובה שהביא מרן הב"י א"ח סי' ג"ן [נ"ג] [בד"ה כתוב בתשובת הרשב"א], והיא ל"ו נדפס"ה בח"ג סי' שפ"א, וצריך ישוב. (ועמ"ש בתשוב' כנסת יחזקאל חא"ח, סימן יו"ד בדין זה, וכיוצא בזה, ועש"ב). עיין בתשובה הרמ"ה, בס' אור צדיקים סי' רמ"א, יע"ש.
<h2> טז</h2>
(א) עיין למרן בכ"מ שם, שהביא תשובה הלזו, ומרן ז"ל שם כתב לישב דעת הרמב"ם, יע"ש.
<h2> יח</h2>
(א) עמ"ש הר"ן בחי' לפ' בן סו"מ לדע"ב [= לדף ע"ב] ע"א, יע"ש.
<h2> כ</h2>
(א) עיין להריטב"א בחי' לשם, דתי' דלא הוה צריך לן דמסתיין, כיון דמקדש איקרי משכן, אלא כיון דקושטא הוא, בעי לברורה יע"ש. ולפי דברי ר' המחבר, איצטריכו תרוויהו וק"ל.
<h2> כב</h2>
(א) עיין בס' הישר לר"ת, סי' רפ"ו ד"ל ע"ג.
<h2> כד</h2>
(א) עיין תוס' שם [עירובין ב:], ד"ה וא"א, יע"ש.
(ב) וכ"כ הריטב"א בחי' לשם יע"ש.
<h2> כט</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] אולי צ"ל מעשרה.
(ב) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] צ"ל מבוי שנפרץ בעשרה.
(ג) עמ"ש רבינו המחבר לקמן סימן ר"א ור"ב יע"ש.
<h2> ל</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] עיין בסוף הספר, בהשמטות.
(ב) עיין להתוס' שם, ד"ה הכא, ובחי' הריטב"א שם.
(ג) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] עיין בסוף הספר, בהשמטות.
(ד) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] עיין בסוף הספר, בהשמטות.
(ה) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] עיין בסוף הספר, בהשמטות.
(ו) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] עיין בסוף הספר, בהשמטות.
(ז) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] עיין בסוף הספר, בהשמטות.
(ח) [הערת מגיה הדפוס, ולא בעל רחמים לחיים] עיין בסוף הספר, בהשמטות.
<h2> לא</h2>
(א) עיין בהרמב"ם בפט"ז מהל' שבת ה"ז, ומ"ש שם מר"ן בכ"מ, בשם הרמ"ך, יע"ש.
(ב) [הערת מגיה הדפוס] אולי צ"ל ומיירי בשתים. ועי' בתוס' שם.
<h2> לב</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] עין בהשמטות.
(ב) [הערת מגיה הדפוס] עי' בתוס' שם, ד"ה וקירויו.
<h2> לד</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] חסר כאן, וצ"ל דוחין אותה אצל שאינה, והותר רגיל לעצמו, וכ"ש וכו'.
(ב) [הערת מגיה הדפוס] צ"ל אם לא עירב המבוי הרגיל לעצמו וכו'.
<h2> לה</h2>
(א) רל"ח. ועמ"ש בתשובת הגאונים, בס' נהרות דמשק סי' ער"ה [רע"ה].
<h2> לו</h2>
(א) וכ"כ עוד רבינו המחבר, בחי' לגיטין לפרק השולח, דט"ל [דף ל"ט] והתוס' בב"מ דף צ"ג ע"א ד"ה אי הכי יע"ש.
(ב) עיין בש"מ לה' שם, מ"ש בשם הריב"ש. ועיין ג"כ מ"ש הריטב"א שם, בחי' יע"ש.
(ג) עיין להרב ר"ד, סי' וישב שהביא שכ"כ רבינו המחבר, בחי' לבתרא כ"ו יע"ש. ובש"מ לב"מ דכ"ב ע"א, שכתב משם רבינו המחבר דמצי לומר הש"ס: ולדידך מי ניחא; ולא קאמר, יע"ש. וגם הרב ס' הכריתות, ש"ג כלל קמ"ג. וה"ה בפי"א מהל' מכירה, הט"ז, כתבו כדברי רבינו, דלפעמים מצי פריך הש"ס: וליטעמיך; ולא פריך, וכ"כ בס' ת"ח כלל קי"ד, יע"ש.
<h2> לז</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו, בחי' לנדה שם, יע"ש.
<h2> לח</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] לישנא קטיעא כאן, והכונה מבוארת למבין.
(ב) עיין בהר"ש שם, במ"ג.
<h2> מ</h2>
(א) אי לזאת הוה מצינן למימר דלא נפלאת היא, ולא רחוקה לומר דתנן על ברייתא. דכבר מצינו בתלמוד הרבה פעמים, שאומר הש"ס דתנן על ברייתא. וכמ"ש התוס' בחולין פ"ז ע"ב ד"ה. תנן התם, ובקידושין. ע ע"א ד"ה ואין, יע"ש. וכן הכריח הרב יד אהרן בכלליו אות מ"ח יע"ש. ותימה על הרב בכה"ג ח"א בכלליו אות קכ"ד, שהביא כלל זה משם הרב בנימין זאב. אם לא שנאמר דהר"ב זאב מביא התוס' שם. וכ"כ הריטב"א הביאו הרב בש"מ לב"מ לדס"ב ע"ב. אלא דמצינו סברת' מהופכות בזה גם בדברי התוס' ושאר הראשונים, עיין בס' שער יוסף בד"ה ע"א. [הושמט חלק מההערה].
(ב) וכ"כ רבינו המחבר בחי' לנדה שם, וכמ"ש בחי' לחולין די"ד. וכ"כ הרמב"ן ז"ל, הביא דבריו הרבה בכלליו כ"י. הביא דבריהם הרב יעיר אזן, דף ע"ז מער' תיו' אות כ"ג. וכ"כ עוד הרב ז"ל בשמו בש"מ לב"מ לדף קי"ח, וכמ"ש הרב באר שבע. וכמו שנראה מדברי הרב בנימין, וכ"כ בתשובה סימן שכ"ב. וכבר ביארנו דכן נראה נמי דעת רש"י, וכמש"ל ודו"ק. ועיין להרמב"ן בחי' לרפ"ק דבתרא, ולהר"ן ז"ל שם, הביא דבריו בס' יעיר אזן שם, יע"ש. וכ"כ הריטב"א בחי' לסוכה, לדכ"ג ע"א יע"ש. וראיתי בס' שב שמעתתא בשער הו' אות ח', שהביא דברי הריטב"א הללו ויחסם ע"ש רבינו המחבר הרשב"א ז"ל יע"ש. ועמו הס"ר [= הסליחה רבתי]. דאע"ג שנדפס בחי' סוכה בתוך ז' שיטות הרשב"א, מ"מ המפורסמות א"צ ראיה, שחי' סוכה הם, מתלמידי הריטב"א כידוע.
<h2> מא</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] ולא אסרו אלא כצ"ל.
(ב) [הערת מגיה הדפוס] אולי צ"ל וד"ה הוא.
(ג) עמ"ש רבינו המחבר בחי' בפ"ק דנדה שם.
<h2> מב</h2>
(א) עיין להרב בש"מ לב"ב שם, שהביא פי' הראב"ד ז"ל.
<h2> מג</h2>
(א) עיין בתוס' שם, ובש"מ.
<h2> מז</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] לפנינו הגי' שם משונה ע"ש. וגם רבינו בחי', הביא את הירוש' בנוסחא אחרת.
(ב) עיין בח"א סימן ק"ד, ועיין לקמן סי' רמ"ח.
<h2> מח</h2>
(א) עיין תוס' במו"ק דכ"ח ע"א ד"ה אלא. ובשבת דקנ"ו [= דף קנ"ו], ד"ה אין, יע"ש.
(ב) והוא ש"ס ערוך, במנחות דכ"ט [= דף כ"ט] ע"ב, יע"ש.
<h2> נ</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] צ"ל מדת השי"ת שכך.
<h2> נב</h2>
(א) עיין בס' שולחן ארבע ד"ג ע"ב, מ"ש שם. ודבריו קרובים לדברי רבינו וע"ש.
<h2> נג</h2>
(א) וקרוב לזה, כתב מוהר"א שטיין שם, דהוי כעדים החותמים בשטר. ועיין בס' שולחן ארבע ד"ג, שכתב: כי יש רמז במילת אמן, לאותיות השם וכו'. והיינו דאמ"ן גימ*טריה הוי"ה ואדנ"י. וכן כתב להדיא, הרב מוהר"א שטיין ז"ל בחי' לסמ"ג עשין ז"ך [כ"ז], יע"ש.
<h2> נד</h2>
(א) עיין בטור א"ח סי' נ"ו, יע"ש.
(ב) עיין להרב ברכי יוסף א"ח סי' נ"ו אות ד', שכתב בשם מה"ר הרב חס"ל [= חסד לאברהם] בהגהות כ"י, בשם ס' צרור החיים, שכתב וז"ל: ושמעתי למור"י הרשב"א ששמע למור"ו הרמב"ן, שאינו אומר שום ענין וכו' יע"ש, ודו"ק.
<h2> נה</h2>
(א) עיין בח"א, סימן שד"מ [שמ"ד].
(ב) בכל לבבך זה אברהם וכו'. וכ"כ רבינו בחיי, ס' ואתחנן. ושו"ר דהכי דרשו בספרי שם.
(ג) מה לך יוצא ליסקל וכו', הכי איתא במדרש ש"ט [= שוחר טוב] סוף מזמור י"ב, ומ"ר סדר אמור והוא ג"כ מכילתא ס' ויתרו יע"ש.
<h2> נו</h2>
(א) עיין בפ"ק דערלה, מ"ב, ובסוף פ"ג שם, בפירושו.
(ב) וה"נ איתא בירושל', בסוף פ"ק דקדושין.
(ג) ט"ס הוא, וצ"ל רנב"י.
(ד) הנה ראיה זאת, הביאה ר"ת עצמו, שהוא מאריה דהאי שמעתתא, דס"ל כס' ר"ש ז"ל, דערלה וכלאים נוהגים בשל נכרים. כמו שהעידו עליו התוספות ז"ל, בע"ז דס"ג [= דף ס"ג] ע"ב, ד"ה אין עודרין. והרא"ש ז"ל בפ"ק דקידושין דל"ו [= דף ל"ו] ע"ב. והרדב"ז בתשובה, ח"א סי' תק"ץ. וכן הביאו הר"ן בהל', והריטב"א ז"ל שם בפ"ק דקידושין. והסמ"ג לאוין קמ"ו [הושמט חלק מהערת בעל רחמים לחיים].
(ה) עיין בתשובת הרדב"ז דפוס פיורדא, ח"ג סי' תקל"א, מה שחישב לומר בדעת רבינו המחבר, בפי' סוגיא זאת יע"ש.
(ו) ראיה הלזו הביאוה התוס' ז"ל בקידושין ל"ו ע"ב ד"ה כל, והרא"ש והריטב"א והמרדכי שם. ועיין בתשוב' רבינו המחבר בח"א סי' תק"ד, שכתב וז"ל: החכם הזה שחזר ודקדק אחר תשובתי שחדשתי לו בענין ערלה וכלאים, שאמרתי שהם נוהגים בשל נכרים. וכן השיבני [הושמט חלק מההערה]. ומ"מ רבינו המחבר ז"ל לא השיבו כלום ע"ז, ועיין לרבינו המחבר בתשובה ח"ד סי' ק"א. [הושמט חלק מההערה] עמ"ש הרדב"ז בתשובה ח"ג דפוס פיורדא, סי' תקל"א. והרא"ם בס' יראים ססי' קפ"ד, ודוק. ועיין מוהרש"ל ביש"ש לפ"ק בקידושין סימן ע"ח יע"ש.
(ז) ט"ס נפל, וצ"ל בתוס*פתא דמסכת ערלה והובאה ג"כ בירושלמי שם, והביאו רבינו המחבר בנדפס בח"א סימן תשל"ד. וגם הרא"ש ז"ל בקידושין שם, הביא ראיה מהתוס*פתא הלזו. ברם ראיתי להריטב"א ז"ל, בחי' לקדושין שם, שכתב וז"ל: וה"נ איתא בתוספתא להדיא: הנכרי שנטע (נכרי) [הכרם] בערלה יע"ש. וחפשתי ולא מצאתי בתוספתא, כי האי לישנא. ובודאי דלתוספתא זאת כיון.
(ח) עיין מ"ש הרב ט"ז, והרב ש"ך, ביו"ד סימן רצ"ט, ומה שהשיב הרב יד אליהו, בתשובה סימן כ"ד, יע"ש.
(ט) הנה הירושל' הלזה, שהביא רבינו המחבר, הוא ברייתא בת"כ בס' קדושים. דתניא שם. ע"פ [= על פסוק]: כי תבואו אל הארץ, ונטעתם. [הושמט חלק מההערה].
(י) עיין מ"ש רבינו המחבר, בנדפס חלק ד' סימן ק' יע"ש.
(יא) עיין להר"ב החידושים שם.
(יב) עיין במ"ש רבינו המחבר בפסקי חלה שלו, והביאו מרן הב"י ביו"ד סי' ש"ל, יע"ש.
(יג) וכן פסקו הגאונים בתשובה כ"י, הביא דבריהם הרב ברכ"י ביו"ד סי' רצ"ד אות ב'. וכן הוא דעת ר"ת והרא"ש והמרדכי והר"ן והריטב"א והרב הח"י בקידושין. וכ"פ רבינו ירוחם בס' אדם נתיב כ"ו ח"ב, והכל בו בסי' צ"ב. והסמ"ג לאוין קמ"ו, והסמ"ק סי' רט"ו, והאגודה בפ"ק דקידושין סי' ל"ד. וכ"נ שהוא דעת ר"י וראבי"ה כמ"ש שם וכ"פ מוהרש"ל ביש"ש לפ"ק דקידושין סי' ע"ט [הושמט חלק מההערה].
<h2> נז</h2>
(א) בכאן נראה דהיה חיסור לשון, וכן צ"ל דבר מרובה. א"ל: הני, לבני מחוזא, דבר מועט נינהו. ואמרו בתוספתא, בפ' בתרא דב"ק: הבן שהיה אוכל משל אביו, וכן עבד שהיה אוכל משל רבו, קוצה ונותן פרנסה לבנו ולבתו ולעבדו של אוהבו, ואינו חושש משום גזל של בעל הבית, שכך נהגו. וכ"פ הרב המאירי, הביא דבריו הר"ב בש"ע שם, והטור ומרן הב"י ביו"ד, סימן רמ"ח, יע"ש.
<h2> נח</h2>
(א) עמ"ש רבינו המחבר, בס' ת"ה הארוך, והביאו מרן הב"י בי"ד סימן קפ"ט יע"ש. ועיין בתשובת שמן רוקח, סימן כ"א יע"ש.
<h2> נט</h2>
(א) עיין בח"ג סימן רכ"ח, והביאה מרן הב"י ביו"ד סימן ר"א.
<h2> ס</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בתשו' הקטנות, סימן שפ"ח, ובתשובות המיוחסות סימן רכ"ו. ועיין מ"ש התשב"ץ בח"ב, סימן נ"ו, יע"ש.
<h2> סא</h2>
(א) בענין זה עיין להרב המבי"ט בח"א סי' שמ"ח מוהרימ"ט ח"י סי' טו"ב, מעשה חייא סי' ז"ך, מוהריט"ץ סי' ר"י, השיב ר"א ושיח השדה סי' א', ד"מ חיו"ד סי' כ"ד, משאת משה ח"ב חיו"ד סי' ח', מגן שאול סי' ז', ובדברי רבינו המחבר בסי' שאחר זה, סמוך ונראה ודו"ק.
<h2> סב</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] צ"ל עד שיפחת רובה, בטלה.
<h2> סד</h2>
(א) עיין מ"ש הרא"ש בתשובה כלל ח"י סימן ח', ופסקה הטור ביו"ד סי' ר"א. ועיין מ"ש שם מר"ן הב"י בשם תשו' רבינו המחבר, והיא לו נדפסה בח"ג סי' דר"ך [רכ"ד], יע"ש. ועיין מ"ש מוהרימ"ט בח"ב חי"ד סימן ח"י וסי' י"ט. ובתשו' פליטת בית יהודה סי' ה', יע"ש.
<h2> סו</h2>
(א) וכ"כ בתשו' הקטנות, סי' תי"א. ועיין עוד בתשובות המיוחסות סימן ק"ח יע"ש. וכלשון תשובה הלזו, מצאתיה בתשובות הגאונים ז"ל, בס' שערי צדק דכ"ד ע"ב, סי' ח'. וכ"כ בתשובת הגאונים הישנות סי' שי"ג. וכ"כ הטור ביו"ד סי' רס"ז. והשה"ג בפ' החולץ משם תשו' גאון: בעבד שמל וחזר לגיותו, שפסק דא"צ טבילה אלא מלקות. דהו"ל כישראל מומר, דא"צ טבילה, אלא מלקות וזואת התשובה היא לו נדפסה שם, בס' ש"צ דכ"ג ע"א, סי' ג' יע"ש. ונראה שדעת הגאונים הוא, דאפי' מדרבנן א"צ טבילה. וכ"נ דעת הטור ומרן שם בש"ע סי' רס"ז, סעיף ח' יע"ש,,,.
<h2> סז</h2>
(א) תשובה זאת לרבינו המחבר, הזכירה התשב"ץ בח"ב סימן קמ"א, והסכים עמו לדין זה דתקיעת כף לא הוי שבועה יע"ש. ומר"ן הב"י ביו"ד סי' רל"ט רמזה להך תשובת התשב"ץ, יע"ש. אך יש חולקים בדין זה, והוא דעת ר"ת ודעימיה כמ"ש הטור ומרן הב"י שם. והרב המגיה שם בתשובת התשב"ץ יע"ש. ועיין מ"ש הרב ש"ך בח"מ סימן פ"ז ס"ק פ' והסמ"ע בסי' ר"ז ס"ק ג"ן [נ"ג], יע"ש.
<h2> סח</h2>
(א) עיין לקמן סי' רל"ד, יע"ש.
(ב) וכ"כ במיוחסות סי' רע"א יע"ש.
(ג) סיום דברי התשובה הלזו, רמזה מרן הב"י ביו"ד סי' רכ"ח יע"ש.
<h2> סט</h2>
(א) עיין להרב בש"מ לבתרא שם.
(ב) עיין מ"ש הרב בש"מ לבתרא בשם, רבינו המחבר ז"ל. ומ"ש עוד בש"מ לקמא, שם יע"ש.
<h2> ע</h2>
(א) עיין להר"ן בחי' למס' נדה שם, שתמה הוא ג"כ ע"ד הרמב"ם אלו יע"ש.
(ב) הנה הוא בשי' לנדה שם, יע"ש.
(ג) עיין בס' לחם יהודה שם, מ"ש לישב ע"ד הרמב"ם אלו, מהך סוגיא, ע"ש.
(ד) במחי"ר [= במחילה רבתי] מרבינו המחבר, נראה דגם לזה יש לישב דעת הרמב"ם, דהוא ז"ל: מפרש דיד ורגל שניהם ג"כ במקום ערוה. וכמו שכן ראיתי בתשובת הרב בצלאל אשכנזי ז"ל בס' כ' שהביא תשובה הר"ש בן הרשב"ץ, שישב כן דעת הרמב"ם, והביא שכן פי' הערוך יע"ש. ולעת כזאת, ראיתי דתשובה הלזו שהביא הר"ב בשם הרשב"ש ז"ל הנה היא מהרב שמעון בן הרב שלמה נכדו של הרשב"ץ הלא היא כתובה בתשובת יכין ובועז בח"ב סימן ד' יע"ש. ושו"ר להרשב"ש בס' תיקון סופרים דס"ו ע"ב שכתב כן משם מר אביו הרשב"ץ ז"ל יע"ש. ועיין להרב מרכבת המשנה אשכנזי שם בחי' להרמב"ם שהוא ג"כ כתב לישב דברי הרמב"ם בדרך זה. ולא זכר שם הרב ז"ל לתשו' הר"ש הלזו שכבר הביאה הר"ב בתשובה הנז'. וגם דברי הרשב"ש בס' תיקון סופרים שכ"כ משם הרשב"ץ יע"ש.
(ה) ועיין לה"ה ז"ל שם, מ"ש משם רבינו המחבר, יע"ש.
<h2> עא</h2>
(א) עיין בש"מ להר"ב שם, ובחי' המכונים להרמב"ן שם, מ"ש על רבינו המחבר ז"ל יע"ש.
<h2> עב</h2>
(א) והוא במס' ב"ב דנ"א [= דף נ"א] ע"ב, ושם בש"מ להרב, הביא דברי רבינו המחבר בחי', יע"ש.
(ב) עיין מ"ש ה"ה בפ"ז מהלכות פקדון ה"י, ובפכ"ב מהל' אישות ה"ל, משם רבינו המחבר.
(ג) עיין בתשב"ץ ח"א, סי' ט"ן [נ"ט].
(ד) עיין להתשב"ץ בח"א, סי' ט"ן, שהזכיר ס' רבינו המחבר הלזו, דבאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית, הן של בעל לגמרי. וכן הכריח הרב מוהר"א ששון בתשובה סי' קצ"ז בדעת רבינו המחבר ז"ל. וראיתי להרב פני משה בח"א סימן ה', שהשיב על דברי מוהר"א ששון ז"ל אלו, שהוא דוחק לומר כן בדעת רבינו המחבר. ואחר המ"ר [= המחילה רבתי], הרי ר' המחבר שפתיו ברור בתשובה הלזו, כמו שהכריח הרב מוהר"א ששון ז"ל. וכמו שכן העיד עליו ג"כ הרשב"ץ ז"ל. ועיין להרב כנה"ג באה"ע סימן צ"ו הגב"י, אות ט"ל [ל"ט] יע"ש.
<h2> עג</h2>
(א) עיין בח"א סי' תתקצ"ו ובמיוחסות סימן מ"ב. ומ"ש הרב פני משה בח"ב, סי' ע"ח יע"ש.
<h2> עה</h2>
(א) עיין בח"ב סי' ק"ח, ודוק.
(ב) עיין בח"א סי' תתק"ו בקיצור, יע"ש, ובהרב כנה"ג באה"ע סי' פ"ה, הגה"ט אות כ"ג יע"ש.
<h2> עו</h2>
(א) עיין בח"א סי' תשמ"ח, הלא היא כתובה בקיצור יע"ש.
(ב) עיין בח"א סי' תתקס"ב, ובש"מ לב"מ לדק"ד מ"ש שם בשם רבינו המחבר ז"ל.
<h2> עז</h2>
(א) עיין בתשו' הקטנות בסימן קי"ב יצור [הטקסט לא ברור], ועיין בח"א סי' אלף וק"ג, ובתשו' המיוחסות סי' ס"ד, ועיין להרב חסד לאברהם הנדפס מחדש בתשו' חאה"ע סי' ב', שהעמיק הרחיב בענין זה יע"ש.
<h2> עח</h2>
(א) עיין למרן הב"י באה"ע רסי' צ"א, שרמזה לתשובה הלזו יע"ש.
<h2> עט</h2>
(א) עיין למרן בב"י באה"ע סימן צ' שרמזה לתשו' הלזו, יע"ש.
<h2> פ</h2>
(א) עמ"ש מרן בב"י סי' ע', משם תשו' רבינו המחבר ז"ל, יע"ש.
(ב) וכ"כ עוד רבינו המחבר בחי' לנדרין, דג"ל [דף ל"ג] ע"א. וכ"כ שם הר"ן בשמו, בפרק שני דייני גזירות, ומרן הב"י אה"ע סי' ע'.
<h2> פא</h2>
(א) ועיין בח"ב סי' כ"ה יע"ש.
<h2> פב</h2>
(א) וכ"כ רבינו המחבר בחי' לגיטין שם. ועיין מ"ש הרשב"ש בתשובה סימן תק"ג יע"ש.
<h2> פד</h2>
(א) עיין לקמן סימן קנ"א.
(ב) עיין בתשו' רבינו המחבר בח"א סי' אלף ונ"ה בקיצור, ומ"ש בחי' לשבועות, הביא דבריו ה"ה ברפ"י מהל' זכיה. ועיין עוד במ"ש רבינו המחבר בח"ב סימן שכ"ו במיוחסות סי' ס"ב יע"ש. ועמ"ש בתשו' מוהריט"ץ [= מורנו הרב יום טוב צהלון] סי' ח', ודוק.
<h2> פה</h2>
(א) זאת נמצאת כתובה בתוך התשובה של רבינו המחבר, וכפי הנראה מלשון השאלה והתשובה, אינה מתשו' של רבינו המחבר, כי אם למי מקדושים.
(ב) עיין בכללי הרא"ש בכלל נ"ה סי' ו'.
<h2> פח</h2>
(א) עיין בתשו' מוהר"ר הלוי ז"ל סי' כ'.
<h2> פט</h2>
(א) בימי המחבר היו עניני ישראל נדונין בב"ד בהרמנא דמלכא.
(ב) עיין בח"א סי' אלף מ"ד, ובח"ב סי' שנ"ט.
(ג) עיין לקמן סימן קצ"ו יע"ש.
<h2> צ</h2>
(א) עיין מ"ש מרן בכ"מ בפי"ב מהל' מלוה ה"ג, ובב"י אה"ע סי' צ"ה, שרמז לתשובת רבינו המחבר הלזו יע"ש. ובתשובת רבינו המחבר בח"ד סימן ע"א, יע"ש.
<h2> צא</h2>
(א) עיין בח"א סי' אלף מ"ז.
(ב) עיין מה שכתב הרב כנה"ג באה"ע סימן ק' הגב"י אות יו"ד. ועיין הרא"ש בכלל ל"ו סי' ג' יע"ש.
<h2> צב</h2>
(א) עיין בח"א סי' תתקפ"ד, ובח"ב סי' רכ"ז יע"ש.
<h2> צג</h2>
(א) ועמ"ש רבינו המחבר בח"א סימן אלף ור"ך [ור"כ], ובמרן הב"י באה"ע סי' קכ"ה. ועיין ל' התוס' יום טוב ברפ"ק דגיטין מ"א. ויש סיוע מדברי רבי' בתשובה הלזו, וממ"ש בח"א. וכ"כ התוס' ברפ"ק דגיטין. וכתב עוד טעם אחר, משם הגאונים, והביאו הסמ"ג בעשין נ', והוא ז"ל נתן עוד טעם אחר יע"ש, ובתשו' הרשב"ש סימן רמ"ג ובתשו' הרב בנימין זאב סימן קי"ח אות ט', כתב טעם אחר יע"ש.
(ב) עיין בח"א סימן תשמ"ט, וסי' אלף קצ"א.
<h2> צד</h2>
(א) והסמ"ג בעשין ן', הביא הך עובדא דר"א [= דרב אליהו]. ועיין להרא"ם ז"ל, בתשו' ח"א סי' ס"ו, ובתשובת מוהר"ר ששון סימן ל', ועיין מ"ש מרן הב"י באה"ע סימן קכ"ו, יע"ש.
(ב) עיין להתוס' בפרק המגרש (גיטין פ"ה ע"ב), ד"ה ולורכי וכו' יע"ש.
<h2> צה</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בח"א סי' תקע"ג יע"ש.
(ב) עיין בתשובת הרשב"ש סי' מ"ו, וסי' שפ"ג, יע"ש.
<h2> צז</h2>
(א) עיין בח"א סי' תתפ"ה, והביא דבריו מרן הב"י באה"ע סי' ק"ה יע"ש. [עיין מ"ש בספרי הקטן סמיכה לחיים בחאה"ע סימן ט' בדין שומרת יבם. ובס' רבינו המחבר ז"ל ושארי הראשונים ז"ל ע"ש באורך וברוחב בס"ד].
<h2> צט</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בתשובותיו המיוחסות, סי' ג' וסי' קי"ח, יע"ש.
<h2> ק</h2>
(א) עיין בתשובה לרבינו המחבר בח"ד סי' קמ"ו, ובח"א סי' אלף ק"ו, משם תשובת מוהר"ם, ובב"י בח"מ סימן ר"צ. ועיין עוד בח"א סי' תתקצ"ז ובח"ב סי' רפ"ט וח"ד סי' רמ"ב. ועיין עוד בח"ב סי' שנ"א ודו"ק. ועמ"ש מרן החבי"ב בח"מ סימן ר"צ הגה"ט אות קכ"ד ואילך, ובהרב בני חיי שם הגה"ט אות י"ד יע"ש.
<h2> קא</h2>
(א) עיין למרן הב"י ז"ל בח"מ סי' ע"ב מחודשים י"ג, שהביא תשו' משם רבינו המחבר שהשיב על כיוצא בזה, ופסק ג"כ דהוי כש"ח ולא כש"ש, יע"ש. וכ"פ מרן שם בש"ע סעיף ד'. וכ"פ בתשובת הגאונים הישנות, סי' רצ"ו. ועיין מ"ש שם הרב ש"ך בס"ק ד"ל [ל"ד]. ומה שיש לעמוד על זה, ממ"ש מרן הב"י בי"ד סי' רכ"ח, משם תשו' רבינו המחבר הרשב"א ז"ל. והזכירה ג"כ מוהרח"ש בתשובה, כי באה כתשובת הרב משפט צדק ח"א סי' כ"א, כבר עמד בזה מרן החבי"ב ז"ל בח"מ סימן רצ"א אות ב', ובתשו' בעי חיי חח"מ סי' רי"ז. אך את זה מצאתי באיזה ספרי הטור עם ב"י בי"ד סי' רכ"ח, שכתב שם מרן להדיא במקום: הרשב"א, בר"ת, שכתב: כתב הרב ר' שמעון בן אברהם יע"ש.
<h2> קב</h2>
(א) עיין מ"ש במבי"ט בח"א סי' ר"צ ומוהרש"ך ח"ב סי' י"ב שפסקו: דאם אפוטרופוס מחל חוב היתומים, דחייב לשלם יע"ש.
<h2> קג</h2>
(א) עמ"ש הרב כנה"ג בח"מ סימן ר"ז בהגה"ט אות ז', ובסי' רמ"א הגה"ט אות נ"ה, ושם בהגב"י אות ד"ן [נ"ד] יע"ש.
<h2> קה</h2>
(א) עיין לקמן סי' קנ"א.
<h2> קו</h2>
(א) עיין בח"א סי' אלף וג"ן [נ"ג] שכתבה בקיצור, ורמזה הרב כנה"ג בח"מ סי' שי"ו הל' בית אות א', יע"ש.
<h2> קז</h2>
(א) עיין לרבינו המחבר בח"ב סי' שי"א וח"ג סי' כ'. ועיין למרן הב"י בח"מ סי' ס"ו. ועיין בחי' לרבינו המחבר בסו' פ"ק דגיטין, ובש"מ לכתובות לי"ט ע"א, מ"ש שם הרב ז"ל, משם רבינו המחבר ז"ל, ושאר הראשונים, והרמב"ן ז"ל. ומ"ש עוד הרמב"ן ז"ל בחי' לשם, המכונות בשם רבינו במחבר יע"ש.
<h2> קח</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בח"א סי' אלף פ"ו ואלף פ"ז ואלף ק"ז יע"ש.
<h2> קט</h2>
(א) תשובה זאת נמצאת בתוך תשובה של רבינו המחבר, ונר' שאינה מתשו' של רבינו המחבר, אלא לאחר קדוש מדבר.
<h2> קיא</h2>
(א) עיין למרן הב"י בח"מ סימן קנ"ד מחו' ב' שרמזה לתשו' זו. ש"ר המחבר בקיצרת האומר. ועיין בתשובה בעי חיי חח"מ ח"א סימן קי"ד יע"ש.
(ב) [הערת מגיה הדפוס] תי*בת: הוא; ליתא בירושלמי שלפנינו.
<h2> קיג</h2>
(א) עמ"ש הרב כנה"ג ח"מ סי' רל"ה. הגה"ט אות מ'.
<h2> קיד</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בח"א סימן תתקמ"א. ובטור ח"מ סי' ק"ס ס"ח יע"ש.
<h2> קטו</h2>
(א) עיין בס' שלמי צבור קט"ז ע"א.
<h2> קטז</h2>
(א) דברי רבינו בתשו' זאת, רמזה מרן בב"י א"ח סי' ז' יע"ש.
(ב) עיין בח"א סי' ק"ץ, וסימן תקצ"ה, ובתשובות הקטנות סי' ג', וסי' רנ"ב, ובמיוחסות סי' קצ"ג שכתב רבינו המחבר שכך קבל מרבו רבינו יונה ז"ל יעיי"ש.
<h2> קיז</h2>
(א) עיין מ"ש הטור ביו"ד סימן קל"ה משם רבינו המחבר, ומרן בב"י שם. ועיין בתשו' המיוחסות סי' קט"ז בענין זה.
<h2> קיח</h2>
(א) עיין בתשו' הקטנות סימן ל"ג.
<h2> קיט</h2>
(א) ט"ס הוא, וצ"ל במסכת גיטין ס ע"א.
(ב) תשובה זאת רמזה מרן בב"י יו"ד סי' קע"ט. ומ"ש הרב שכנה"ג בהגב"י אות ט"ז עמ"ש מרן הב"י, וכתב: הרשב"א כתב ע"ז, וז"ל; נ"ב ס"ז יעיי"ש, והיא בח"ב סימן רפ"א. ולהיות שיש קצת תוספת, הדפסנו אותה. ועיין עוד בס' התיקונים, תיקון ס"ט ק"ד ע"א, שנראה משם ג"כ שמותר, כדברי רבינו המחבר ז"ל ודו"ק. ועיין תשב"ץ ח"א סימן כ"ו וס"ו.
<h2> קכ</h2>
(א) עיין במיוחסות סימן קע"ט.
(ב) עיין למרן הב"י יו"ד סוף סי' קכ"ח, שהביא תשובה זאת עי"ש.
<h2> קכא</h2>
(א) וכ"כ התו' ביבמות מ"ח ע"א, ד"ה לא, בסה"ד. והרא"ש שם, בס' לשון חכמים, ובפסקיו פ' מצות חליצה, ק"ג בשם תשובת הגאונים, אלא שסיימו דמיירי כשעושה לרפואה. ומדברי הסמ"ג לאוין ס' נראה דס"ל, דהגאונים בסתמא איירו. ועיין במרן הב"י יו"ד סימן קפ"ב מ"ש, לישב ולהשוות דבריהם. דכיון דניוול הוא, אין לך מי שיעשה כן, אלא לרפואה עי"ש. ומפשט דברי הגאונים נראה, דבכל גוונא שרי. ועיין להר"ן בפ"ב דע"ז מ"ש ראיה לדבריהם, ממ"ש בנזיר נ"ט ע"א, מההוא צורבא מדרבנן דהוו מנגדי ליה. ובהדי דנגדי ליה, גליה לדרעיה. חזייה דלא הוה עביר בית השחי. אמר חברייא הוא דין, שבקוה וכו' יעי"ש. ועיין לרבינו המחבר ז"ל בתשו' הנדפסות ח"ד סימן צ' ודו"ק.
(ב) ועמ"ש רבינו בתשובה לקמן סי' קל"א, יע"ש, וסי' ע"ר [ר"ע] יע"ש.
(ג) תשובה זאת של ר"ש [= רבינו שרירא] גאון, רמזה הר"ן ז"ל בהלכות במסכת מכות פ"ג, שנמצא כתוב ע"ש הרי"ף, שהביא תשובת רש"ג הלזו. וכתב שם הר"ן, שכ"כ הרמב"ם ועיי"ש. ועמ"ש מרן בב"י ביו"ד שם, ובשכנה"ג, ובדינא דחייבי לאוין ס', ובתשו' לב שמח חיו"ד סי' ד', ומהוריט"ץ [= ומורינו ורבינו יום טוב צהלון] סי' נ"ו, ובס' גו"ר [= גינת ורדים] חיו"ד כלל ו' סימן י"ב, וס' פרח שושן חיו"ד כלל ו' סי' ב', ודו"ק.
<h2> קכב</h2>
(א) עיין בטור ובב"י יו"ד סי' קכ"ח.
<h2> קכג</h2>
(א) עיין מ"ש מרן בב"י יו"ד סי' רכ"ח ע"ש רבינו המחבר בתשובה.
<h2> קכד</h2>
(א) עיין ח"ג סימן שכ"ד ובתשובות מיוחסות סימן רמ"ח וסי' רמ"ט. ובב"י יו"ד סי' רכ"ח יעוי"ש. עיין עוד לקמן, סי' רל"א יע"ש.
<h2> קכה</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] בזמן המחבר לא נאסרו עוד החרמים בדינא דמלכותא.
(ב) עיין במיוחסות סי' ר"פ. ועיין למרן בב"י יו"ד סי' רכ"ח.
(ג) עיין בתשובות רבינו המחבר ח"ד סימן קפ"ה יע"ש, ולקמן סי' רמ"ד. וכבר רמזה מרן בב"י יו"ד סי' רכ"ח. ועיין בתשובה לב שמח חח"מ סי' ה'. ומ"ש עט"ר [= עטרת ראשי] מז"ה [= מורי זקני הרב] הגדול נר"ו, בס' חק"ל [= חקרי לב] חח"מ ח"א סימן קט"ו יע"ש. ובעניותי כתבתי בזה בתשובה, במ"א [= במקום אחר] ואכמ"ל [= ואין כאן מקום להאריך].
<h2> קכו</h2>
(א) עיין בתשו' ה' בצלאל סי' כ"ה ול"ה, ובתשו' רבינו המחבר ח"א סי' תשס"ט, ובתשו' המיוחסות סי' ר"פ וח"ד סי' קפ"א ורצ"ו, כנה"ג ח"מ סי' רל"ט הגה"ט אות ט"ו. [ועי' מש"ל בסי' הקודם, ומ"ש רבינו המחבר לקמן סימן רמ"ב ורמ"ה ודו"ק].
(ב) עמ"ש מוהרלנ"ח בפסק הסמיכה ובתשו' משפטי שמואל ססי' כ"ו וסי' צ"ב ובס' גט פשוט בכלליו שבסוף הספר כלל א' וסוף כלל ה', יעוי"ש.
(ג) עיין בתשו' ה' בצלאל סימן כ"ה, ומ"ש מרן החבי"ב בח"מ סי' רל"א הגה"ט אות ט"ו. ועיין בתשו' רבינו המחבר ח"ב סי' ק"ד, ועמ"ש מרן בב"י ח"מ ססי' י"ג ועיין לעט"ר מו"ר הגאון מרן זקני נר"ו, בחקרי לב חא"ח ח"א סי' צ"ה יע"ש, ובחיו"ד ח"א סי' פ"ב יע"ש.
<h2> קכז</h2>
(א) עיין בתשו' המיוחסות סי' רע"ט.
<h2> קכט</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בתשו' ח"ב סימן ק"ד, והרא"ש בכלל ו' בסימן י"א.
<h2> קל</h2>
(א) הרמב"ם בהל' עדות פי"ב ה"ו, והסמ"ג בלאוין רי"ד עי"ש.
(ב) הנה בעיקר הדין בשאלה הזאת, בעובר על החרם אי הוי כעובר על השבועה, עיין בתשו' רבינו המחבר הביאה מרן הב"י בח"מ סימן ל"ד מחו' ד', והיא לו נדפסה בח"ג ססי' קס"ו, שהשיב ע"ז. ועיין מ"ש ה' מטה שמעון שם הגב"י אות ה', יעוי"ש.
<h2> קלב</h2>
(א) כך היא גירסת הרי"ף והרא"ש בסוף מכות. ועיין בב"י יו"ד רס"י קפ"ב.
(ב) תשובה זאת היא ג"כ בח"א סי' ק"ו, ולהיות כי יש תוספת הדפסנו אותה, ועמ"ש לעיל סימן ק"ך [ק"כ], ולקמן סימן ע"ר [ר"ע] יע"ש.
<h2> קלג</h2>
(א) בב"י יו"ד סי' שצ"ה.
(ב) עיין בח"א סימן תמ"ו. [ועיין מ"ש בספרי הקטן סמיכה לחיים חח"מ סימן ט"ו בס"ד].
<h2> קלד</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בח"ב סימן רנ"ה, ורמזה מרן בח"מ סי' קע"ה סל"ד, בשם תשובת רבינו המחבר ז"ל סי' ש"י, ועמ"ש מרן החבי"ב הגב"י אות ז"ך עי"ש.
(ב) [בפי"ג מהלכות שכנים הלכה י"א, ועמ"ש שם ה"ה ומר"ן בכ"מ וק"ל].
<h2> קלה</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר ז"ל בח"א סי' תרי"ח, מעין כיוצא בזה בשינוי קצת יעי"ש, ובתשובות הקטנות סימן רמ"ט יע"ש.
(ב) עיין לקמן סי' לק"ט [קל"ט] ודו"ק.
(ג) עיין מ"ש רבינו המחבר בח"א סס"י אלף ק"ן [ק"נ], דהקדשות כמשועבדים וכו' יע"ש.
<h2> קלו</h2>
(א) עיין מ"ש מרן זקני הרב הגדול נר"ו בס' הנחמד חק"ל [= חקרי לב] הנ"מ [= הנדפס מחדש] לח"מ בח"א סי' קי"ז יע"ש.
<h2> קלז</h2>
(א) עמ"ש רבינו המחבר בח"ב סימן ר' יע"ש.
<h2> קלח</h2>
(א) עמ"ש רבינו המחבר בח"א סי' אלף וכ"ג בקיצור, והביא דבריו דלשם מרן הב"י בח"מ רס"י קע"ו יע"ש.
<h2> קלט</h2>
(א) עיין למרן הב"י בח"מ סימן ל"ה, שרמזה לתשו' רבינו המחבר הלזו, במקצת דברים ועמ"ש הרב ב"ד בחח"מ סי' וי"ו [ו'] בענין זה באורך יע"ש.
(ב) בתשובת תרומת הדשן סי' שצ"ג יע"ש.
<h2> קמ</h2>
(א) וכן פסקו הרב מוהרש"ח בתשובה סימן ל"ה, והרדב"ז ב"ח בסי' ת"ג, ועיין למופת הדור, מרן זקני הרב הגדול בחק"ל הו"מ לח"מ ח"א סי' קי"ז, מה שהשיב על דבריהם ממ"ש התוספות והרא"ש ז"ל בב"ב דע"ו יע"ש. ואולם לרבינו המחבר ל"ק, דשפתיו ברור מללו דהקדש בזה"ז דין הדיוט יש לו, ולשיטתיה אזיל, כמ"ש בח"א סי' תקס"ג, דהקדש לעניים בזמן הזה, דין הדיוט יש לו יע"ש. ועיין עוד שם בח"א סי' תשמ"ב יע"ש. ועיין בתשובות הקטנות סי' קל"ח, סי' ר"ן [ר"נ] יע"ש לעיל סי' קל"ד, יע"ש.
<h2> קמא</h2>
(א) עיין לרבינו המחבר בח"א סי' תרנ"ב.
(ב) וכן פסק הרי"ף ז"ל בפ"ק דב"מ, וכתב שם והכי אתמר משמיה הגאון ז"ל, יע"ש. והביא דבריו מרן הב"י בי"ד סי' רכ"ח, וכתב שם: דכן פסקו הרמב"ם והרא"ש והר"ן ז"ל יע"ש. וכ"פ בתשובה הרשב"ש סי' ס"ה, והרדב"ז הח' בסי' ת"ג וסימן תשל"ח. וכן פסק בתשו' מוהר"י ן' מיגש ז"ל בסי' קנ"ח יע"ש.
<h2> קמד</h2>
(א) עיין למרן הב"י בי"ד סי' קע"ג שהביא תשובת רבינו המחבר הלזו, והיא לו נדפסה בח"ג סימן רס"א שהשיב על ענין כיוצא בזה. [הושמט חלק מההערה].
<h2> קמו</h2>
(א) עיין בתשו' לר' ומ"ח [להרשב"א] בח"ג סי' תל"ה ועיין עוד בתשובה שהביא מרן הב"י בי"ד סי' קע"ג יע"ש.
<h2> קמז</h2>
(א) עיין בתשו' רבינו המחבר, סימן תתקי"א שהיא בקיצור, ועיין בתשו' הרמ"ע סי' ג'.
<h2> קמח</h2>
(א) עיין בתשו' רבינו המחבר ח"ב סי' רל"ה וח"ג סימן קע"ג יע"ש.
<h2> קמט</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בח"א סי' תקפ"ו וסי' אלף קנ"א.
(ב) ועיין בכמה תשובות לרבינו המחבר, הביאם מרן הב"י בח"מ סי' קס"א וסי' קס"ב, ובהרב כנה"ג שם בסימן קס"א הגב"י אות כ"ה. ובס' מטה שמעון שם בסי' קס"ב הגב"י אות ח', יע"ש.
<h2> קנ</h2>
(א) מדויק, מיד הרשב"א ז"ל [הערת המלבה"ד].
(ב) [הערת מגיה הדפוס] עיין הערה לסימן קכ"ה.
(ג) עיין בח"ג סי' תי"ט ותל"א.
<h2> קנא</h2>
(א) עיין לה"ה ומרן בכ"מ שם ובב"י ח"מ סי' ק"ן [ק"נ] שרמזה לתשובת רבינו המחבר הלזו.
(ב) תשובה זאת היא לו נדפסה באורך בח"ב סי' רכ"ח, ועמ"ש שם רבינו המחבר שם, סימן כ"ד, ובמיוחסות סי' ה', ועמ"ש הרב גד"ת [= גדולי תרומה] שי"ד סי' ב' ע"ט ע"ד, יע"ש. גם ראיתי להר"ן ז"ל, בהל' בפ' אלמנה ניזונת, גבי מאי דמייתי הרי"ף ז"ל הך סוגייא דערכין, דפרק שום היתומים שכתב וז"ל: ויש לדינים אלו דברים מתמיהים להרמב"ם ז"ל בפי"ב מהמו"ל. ואולי גיר' אחרת היתה לו, וכו' יע"ש [הושמט חלק הארי מההערה].
<h2> קנב</h2>
(א) עיין לרבינו המחבר בח"ד סי' קמ"ד.
(ב) עיין לעיל סי' ק"ג.
(ג) עיין לעיל סי' פ"ג.
(ד) עיין בח"ד בסי' הנז"ל.
<h2> קנג</h2>
(א) עיין למרן החביב ז"ל בכנה"ג ח"מ ח"ב סי' י"א בהגב"י אות א', שרמזה לתשובת רבינו המחבר הלזו, משם תשובת כ"י [= כתב יד] מרבינו המחבר בהל' דיינים סי' מ"ז יע"ש.
<h2> קנד</h2>
(א) נר' דסובר רבינו המחבר לפסוק כר' אחי, דאסר. וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל, בפט"ז מהל' א"ב הי"ב, ומרן בש"ע באה"ע סי' ה' סעיף י"ד. ועמ"ש בעניותין בחי' לשם בענין זה. ועיין מ"ש הרב כנה"ג בי"ד סימן ק"ס בהגב"י אות ל"ח ע"ד הר"י יע"ש.
(ב) עיין בתשו' לר' המחבר שהזכירה מרן בב"י י"ד סי' קס"ט על מעין כיוצא בזה יע"ש.
<h2> קנה</h2>
(א) עיין בח"ב סי' רל"א בתשו' הלזו שנויה שם בשינוי באורך וברוחב יע"ש.
(ב) עיין להרדב"ז ד"ח סי' תר"ז ולהרב ברכי יוסף בח"מ סי' ד"ל [ל"ד] או ג"ל [ל"ג] יע"ש.
(ג) עמ"ש רבינו המחבר בח"ד סי' י"ט יע"ש.
(ד) עמ"ש מרן בב"י בח"מ סי' ע"ה, בשם תלמידי רבינו המחבר, שכתבו דעת מורי שאינו נשבע וכו'. ועמ"ש מוהרשד"מ בתשובת חיו"ד סימן ס"ח, ובתשו' אדרת אליהו למוהר"א קובו ז"ל, סי' ב', ובספר פ"י למוהר"י חאנדאלי ז"ל סי' ו' יע"ש. ועמ"ש הרב מטה שמעון סי' ע"ה, הגב"י אות ל"ד יע"ש. ועיין לעט"ר מורינו ורבינו מרן מלכא מ"ו בס' חק"ל חח"מ ח"א סי' ב"ך [כ"ב] יע"ש, ועמ"ש רבינו בתשו' לקמן סי' קנ"ט יע"ש. ועיין למורינו הרב שרשי הי"ם ח"ג דקס"ח סי' ע"ד, שהזכיר לתשובת רבינו המחבר בב"י הלזו, ושם פלפל בחכמה באורך וברוחב יע"ש.
<h2> קנו</h2>
(א) גירסת הש"ס אשר בידינו בד' כ"ה: וחד אמר קמי דידי אוזיף ברביתא. ובדז"ך [ובדף כ"ז] ע"א: האי דבוטריא, הובא בענין אחר יע"ש.
<h2> קנח</h2>
(א) וכ"כ ה"ה שם בשם רבינו המחבר והרמב"ן ז"ל יע"ש.
<h2> קס</h2>
(א) עיין מ"ש ר' המחבר בתשובות המיוחסות סי' ק"ט סי' רל"א, ובח"ד סי' י"ט. ומ"ש מרן לעיל סי' קנ"ד הב"י בי"ד סס"י קס"ט, והטור שם משם תשוב' הרא"ש בכלל ק"ח סי' ט'. ועיין מ"ש הרב"ח בח"מ סי' ע"ה ס"ו, ובסי' פ"ב סי"ו יע"ש. ומרן בב"י ח"מ סי' ע"ה, מ"ש משם תלמידי ר' המחבר. ועמ"ש הרב חשק שלמה בסי' ל"ד הגה"ט אות מ"ב יע"ש.
(ב) עמ"ש ר' המחבר לעיל בסי' קנ"ד.
(ג) עיין בתשו' הרא"ש הביאה הטו"ר ביו"ד סי' קס"ט, ומרן בש"ע שם ספ"ה, והרדב"ז סימן רצ"ז, ובתשו' המבי"ט סי' קל"ב, ובתשו' מוהרא"ש סי' רכ"ז, ובתשו' מכתם לדוד להרב מוהרד"פ ז"ל בחיו"ד סי' ל"ד יע"ש. ובתשו' עין משפט חיו"ד סימן ה', עדות ביהוסף ח"ב סי' ט', בני משה שלטין סי' ל"ו, תשב"ץ ח"ד בתשו' מוהר"ש צרור סי' י"ד.
<h2> קסא</h2>
(א) עיין מ"ש ה"ה ברפ"ח דמו"ל משם ר' המחבר יע"ש.
(ב) תשו' זאת מצאתיה בתוך תשו' הגאונים ז"ל בס' שטר צדק בשער הב' ח"ד סי' ד' יע"ש. אפס קצתו מהך תשובה הלזו, לא נדפס שם.
<h2> קסב</h2>
(א) עמ"ש מרן בכ"מ בפי"ט דמכירה, ובסמ"ע ח"מ סי' רכ"ו ס"ק ה' ובתשו' כרם שלמה ח"מ סי' ט"ן [נ"ט] ומוהר"י הלוי בתשו' כי באה פד"מ ח"ב סי' קט"ו קל"ו ע"ד יע"ש. ועיין לקמן בסי' שאחר זה יע"ש.
<h2> קסג</h2>
(א) עיין לעיל סי' ד'.
(ב) עיין בסי' שקודם לזה יע"ש.
<h2> קסה</h2>
(א) [נראה דצ"ל: דומיא דחכירי נרשאי].
(ב) עי' בתשו' ר' המחבר בח"ב סי' שפ"א יע"ש.
<h2> קסו</h2>
(א) ועוד, דשאני שומר אבידה, דנעשה שומר', והיינו בדבר שנאבדו מן הבעלים, שלא מדעתם. אבל בנותן ספר לבנו מדעתו וברצונו, הו"ל כאילו האב הפקיד אצלו ונח"ל [= וניחא ליה] שיאבדנו, כל שהוא בידו של בן. וכיוצא בזה, כתבו הרנ"י [= הרב נימוקי יוסף], בפ' המוכר את הספינה לדפ"ז ע"ב, והמרדכי שם רמ"ז תקס"ד משם מוהר"מ יע"ש.
<h2> קסז</h2>
(א) השאלה והתשובה, הוא לשון הר"ז [= רבינו זרחיה] הלוי ז"ל עם שתים אחרות, שאכתבם במקומן בע"ה. וכתבתיה כאן, לפי שכתוב בה סברת הרשב"א ז"ל כאן נמצא כתוב בקונטרס השאלות הנז'.
(ב) עיין בתשובות הקטנות לרבינו המחבר, סימן קמ"ח, ובמיוחסות סימן ע"ד וסימן ע"ה וסימן ע"ח.
(ג) עיין במיוחסות סימן ע"ו.
(ד) עיין בש"ע ח"מ סי' ס"ו סעיף ט"ו, ובפרישה וסמ"ע וש"ך שם ס"ק מ"ו יע"ש.
(ה) עיין מ"ש מוהרלנ"ח [= מורינו הרב לוי בן חביב] בתשו' סי' קכ"ז, ובהכנה"ג בח"מ סי' ס"ח הגה"ט אות ה', ובהרב לב שמח חח"מ סי' י"ט ע"ב ע"ד יע"ש.
<h2> קסח</h2>
(א) נראה דזו אינה מתורתו של רבינו המחבר, וכאשר מוכיח מסוף התשובה, ומר חתים עלה, הר"ז הלוי ז"ל.
(ב) עיין למהריק"א [= מורינו הרב יוסף קארו] ז"ל בתשו' הישנות ד"ן [נ"ד] ע"ב, ובתשו' מ"ץ ח"א סי' ב"ן [נ"ב] ובכנה"ג חח"מ ח"א סי' ס"ח הגה"ט אות ט"ז יע"ש.
<h2> קסט</h2>
(א) עיין לר' המחבר בח"א סי' אלף ה' יע"ש.
(ב) עיין מ"ש רבינו המחבר ז"ל בח"ב סי' צ"ז יע"ש.
<h2> קע</h2>
(א) וכן הוא דעת רב יהודאי גאון ז"ל, ועיין מ"ש הרא"ש בתשו' בכלל צ"ז סי' ד' משם הגאונים ז"ל, ודוק יע"ש.
(ב) הלא היא כתובה בתשו' הרי"ף ז"ל, שהביא הרב בעל התרומות בשער י"ד ח"ג בסי' א'.
(ג) מכאן ואילך, הם דברי הרמב"ן ז"ל בתשו' שהשיב להרב בעל התרו', כאשר תראה שם בספר התרומות. גם ראיתי לר' המחבר בח"א סי' אלף קי"א, שכתב כדברים האלה משם הרמב"ן ז"ל, יע"ש. ועמ"ש עוד בתשובות הקטנות סי' קפ"ו.
(ד) עיין לרש"י בפסחים צ"א ע"א ד"ה בית האסורים וכו' יע"ש.
(ה) עיין להרב תנ"י ז"ל בפ' י"ג, שהביא לשון הרי"ף ז"ל בתשו', גבי מלוה ולוה, והביא דבריו מרן הב"י בח"מ סי' ע"ג סט"ו יע"ש.
(ו) עיין להריב"ש ז"ל בסי' ק"ט.
<h2> קעא</h2>
(א) עיין מ"ש הרא"ש ז"ל בפסקיו בב"ק בסוף פ' החובל (בבא קמא צ"ב ע"ב), משם רב פלטוי גאון ז"ל. ומ"ש הרב בעל התרומות שער ס"ב ח"א סי' ג', משם תשו' רב שרירא גאון ז"ל, והיא לו נדפסה בתשו' הגאונים הנ"מ [= הנדפס מחדש] בס' שערי צדק שער הז' ח"ה סי' ד' פ"ד ע"ב. ועיין למור"ם בתשו' סי' ב"ן [נ"ב], ומ"ש הרב כנה"ג בח"מ ח"א סי' כ"ו הגב"י אות ה' יע"ש.
(ב) עיין להרב בעה"ת [= בעל התרומות] שם בשער ס"ב בסי' ג'.
(ג) עיין מ"ש הרא"ש כלל ע"ג סי' ג', והריב"ש סי' תע"ה, ומ"ש מרן בב"י בח"מ סי' י"ד, ובתשו' מור"מ ססי' ק"ח, ובכנה"ג ח"א בסי' נ"ז בהגב"י אות כ"ח יע"ש.
<h2> קעב</h2>
(א) עיין בח"א להרב המחבר בסי' תתקס"ט, והיא בקיצור יע"ש.
(ב) עיין לתמידי הריטב"א בחי' לכתובות למ"ח ע"א, ובמ"ש שם הרב בש"ע, והרנ"י בחי' לשם, בס' אישי ה' בשמו יע"ש. ועיין להר"ן ז"ל שם בהלכות, שהזכיר סברת רבינו המחבר הלזו, והזכיר דבריו מרן הב"י ז"ל בח"מ סי' מ"ו סעיף י"ח וכ"א. ועיין עוד בתשו' המיוחסות סי' קי"ב, ובהרב כנה"ג ח"ב שם, בסימן מ"ו בהגב"י אות ב', ומ"ש הרב ש"ך שם ס"ק מ"ז, ובמ"ש הכנה"ג שם באות ד' משם תשו' רבינו המחבר בכ"י יע"ש, ועיין בתשו' רבינו המחבר בח"ד סי' רי"ו יע"ש.
<h2> קעג</h2>
(א) עיין בדברי ר' המחבר בח"א סי' תשפ"ח יע"ש.
<h2> קעד</h2>
(א) עיין למרן החביב בכנה"ג ח"מ ח"ב סימן ל"ג הגב"י אות א' שכתב כן משם תשו' ר' המחבר בכ"י יע"ש.
<h2> קעה</h2>
(א) עיין בתשו' לרב המחבר ז"ל בח"ב סי' רצ"ו ובח"ג סי' שכ"ז, ורמזה מרן הב"י בח"מ ססי' כ"ח, ועיין בתשו' למוהר"י ן' מיגש ז"ל, סי' קס"א יע"ש.
<h2> קעז</h2>
(א) עיין לקמן סי' קצ"ג יע"ש.
<h2> קעח</h2>
(א) עיין בח"א סי' תשפ"ח יע"ש.
(ב) עמ"ש ר' המחבר בח"א סי' תרס"ד, ובח"ג סי' שצ"ז וסי' ק"ס ע"ש. ועמ"ש מרן הב"י ז"ל בח"מ ססי' קנ"ו מחודשים ד', בשם תשו' ר' המחבר, ומ"ש שם מר"ן החביב ז"ל, והרב מטה שמעון שם בהגב"י אות כ"ח ואות ס"ו יע"ש, ועיין מ"ש בכנה"ג בס' קס"ג הגב"י אות קצ"א יע"ש, ועמ"ש לקמן סי' פא"ר [רפ"א] יע"ש.
<h2> קעט</h2>
(א) עיין לרבינו המחבר בח"ג סי' ק"ו וסי' קי"ב, ועיין בח"א סי' תתפ"ז וסי' תשע"ז, ובתשו' הריב"ש ז"ל סי' תע"ז, ועיין להרב כנה"ג בח"מ סי' קס"ג הגב"י מאות קפ"ה ואילך, ובהג"ט שם באות ס' יע"ש.
<h2> קפ</h2>
(א) עיין לר' המחבר בח"ג סי' ת"ל, וכבר היא כתובה כדמותה בצלמה בח"א סי' תתקס"ז יע"ש.
(ב) עיין להכנה"ג בח"מ סי' קס"ג בהגב"י אות קי"ח יע"ש.
(ג) עמ"ש הריטב"א ז"ל בחי' לכתובות, והובאו דבריו בש"מ לשם, בר"פ הנושא, מ"ש על שם רבו רבי' המחבר ז"ל, שלמד מהירושלמי שם יע"ש. וגם מרן בב"י בח"מ סי' קס"ג יע"ש. וזה מנהג ולא מדין התורה, כמ"ש. ושו"ר [= ושוב ראיתי] מ"ש בתשו' רבינו המחבר ח"א סימן תתקנ"ה, ועמ"ש בתשו' שתי הלחם סי' ל"ב דף מ"ג ע"ב, יע"ש ועיין בתשו' מוהר"י ן' מיגש סי' ז"ן [נ"ז].
<h2> קפא</h2>
(א) עיין במ"ש ר' המחבר בחי' לשם, ועיין בתשו' לר' המחבר בק"ק בסי' הכ"ט, ועיין בתשו' להרב אנגי"ל סי' ג"ן [נ"ג] יע"ש.
<h2> קפב</h2>
(א) עיין מ"ש הרשב"ש בתשו' סי' ע"ד יע"ש, ועיין מ"ש ר' המחבר בח"א סי' אלף כ"ט יע"ש.
<h2> קפג</h2>
(א) עיין בתשו' לר' המחבר בח"א סימן תרמ"ד, והביאה מרן הב"י בח"מ סי' קס"ג מחו' יו"ד, היא בקיצור, ובתשו' רבינו המחבר בק"ך סי' קצ"א, ועמ"ש מרן החבי"ב שם באות צ"ג, ולהרב מטה שמעון שם הרב"י אות ע"ז ובסי' קע"ח הגב"י אות ג' יע"ש.
<h2> קפד</h2>
(א) עיין לר' המחבר בח"א סי' תר"פ, וסי' חתי"א, ובקטנות סימן רס"ג. ועיין למרן הב"י בח"מ סי' ל"ז סעיף ט"ו, ובהרב כנה"ג שם, בח"א בהגב"י מאות כ"ט ואילך, ובח"ב בהגב"י אות ג' יע"ש ודו"ק. ועיין עוד לקמן, סימן ר"ן וסימן ער"ב [רע"ב] וסימן רפ"ה יע"ש.
<h2> קפה</h2>
(א) עיין בפרש"י ז"ל שם.
(ב) עיין להרב ר"נ [= רבינו נתן] בעל ס' הערוך, במער' מ"ס, ד"ה מגדל וכו' מ"ש שם.
<h2> קפו</h2>
(א) עיין בח"ב סימן פ"ז וסימן קנ"ז, ועמ"ש מרן בב"י בח"מ רסי' קע"ו.
<h2> קצ</h2>
(א) עיין לר' המחבר בח"ב סימן י"ט מה שהשיב על נדון מעין כיוצא בזה יע"ש.
<h2> קצג</h2>
(א) עיין לר' המחבר בח"א סי' תתק"ע, והיא בקיצור, תשו' הלזו, ופסקה מור"מ [הרמ"א] בס' המפה בח"מ סי' ס"ג. ועמ"ש הרש"ך שם, ס"ק ט"ו יע"ש.
(ב) עיין להרב שמחת יום טוב בתשו' סי' ל"א שהזכיר לתשובת רבינו המחבר הנז', ושקיל וטרי הרב ז"ל שם, ברוח מבינתו יעש"ב.
<h2> קצד</h2>
(א) הלא היא כתוב' בתשו' הגאונים בס' שערי צדק בשער הט' מח"ד ס' א', צ"ט ע"ב, יע"ש.
(ב) עיין בס' הנחמד חקרי לב לח"מ בח"א הנדפס מחדש, לעט"ר מו"ר הרב הגדול מופת הדור הגאון, מר"ן זקני נר"ו, בסי' פ"ב, בתשו' הרמה, להרב בנו הגדול, הודי והדרי, צרור המו"ר, דודי לי, אליהו רבה נר"ו, מה שהעמיק והרחיב בענין זה בחכמתו הרמה, והסכים על ידו אבינו מלכנו, הגאון מ"ז הרב המחבר נר"ו, שם בסי' פ"ג, באורך וברוחב, יע"ש. ועיין מ"ש עוד רבינו המחבר ח"ג סי' ע"ו וסי' קכ"ו יע"ש.
(ג) וכ"כ עוד ר' המחבר בתשו' שבח"א סי' תתק"פ, דהנכון הוא כמ"ש הראב"ד, ופי' אליביה הברייתא, דהושיט לי וכו' יע"ש. ודברי הראב"ד ז"ל, הנה הנם בהשגותיו בפ"ח דחובל ומזיק, דין ד', ובש"מ לקמא שם. ויש לעמוד על דברי הרב לח"מ שם, שנעלם ממנו תשו' ר' המחבר הלזו. וכמו כן יש לעמוד בדברי מר"ן החביב ז"ל בכנה"ג לח"מ סי' שפ"ח הגב"י אות ה', ובתשו' בעי חיי לח"מ ח"א סי' רכ"ה. וכעת אין לי פנאי, ואין כאן מקום להאריך, וכבר כתבתי בעניותי בזה במקום אחר יע"ש.
(ד) עיין בתשו' הגאונים ז"ל בס' שערי צדק בח"ך שע' א' סי' ח"י יע"ש.
(ה) עיין בתשו' הראש"ב [הרא"ש] ק"ה סי' ג' הביאה מרן בח"מ סי' נ"ה [מחודש ו']. ועיין לרבינו המחבר ח"ב סימן שי"ז וססי' ל"ה וסי' צ"ט וסי' שמ"ט, ובמרן ב"י שם יע"ש.
(ו) עיין לרבינו המחבר ח"ג סי' קצ"ג ובח"ד סי' ס'.
(ז) והיא בתוספתא בפ' עשרה יוחסין. וכתבוה הרי"ף והרא"ש ברפ"ק דב"מ יע"ש.
(ח) עיין בתשו' לר' המחבר בח"ג סי' ק"ו, וסי' ק"ז וק"ח וק"ט, מ"ש בענין זה יע"ש.
(ט) וכ"כ רבינו בתשו' ח"א סי' אלף נ"ב יע"ש, והביא מרן בב"י ח"מ סימן נ"ד מחודש י"ב, וסי' נ"א מחו' ט"ז יע"ש. ועמ"ש עוד מרן בב"י ח"מ סי' שפ"ו מחודש ד', ובמ"ש הרב כנה"ג שם הגב"י אות טו"ב [י"ז] ובס' אורים גדולים לימוד (ט"ו יע"ש), ועיין להסמ"ע ח"מ סימן שפ"ו ס"ק ט', ובדברי מור"ם [הרמ"א] שם בהגהה ודו"ק.
(י) הנה דעת הראב"ד שכתב רבינו המחבר, הובאו דבריו בש"מ להרב ז"ל בב"מ ק"ח ע"ב. [הושמט חלק מההערה] וכ"כ הרנ"י [= הרב נמוקי יוסף] ז"ל בב"מ שם בסוגיא בשם הראב"ד, וה"ה בפי"ב מהל' שכנים ה"ז משם הראב"ד, ורבינו המחבר, ושכן הסכים הרמב"ן ז"ל יע"ש, וב"ה דעת המרדכי בפ' הגוזל קמא רמז קי"ז יע"ש. [הושמט חלק גדול מההערה]. בענין המחזיר שטר לאנס, עיין בב"י ח"מ סי' ש"פ ובכנה"ג שם, ובתשובת שתי הלחם סימן ד', הרדב"ז ה"ח ח"א סימן ק"ל. כדין ערב לאנס וכו' עיין למורינו הרב דרכי הים דרוש י"ג דקי"ד ובב"י ח"מ סי' שפ"ו, ובכנה"ג שם הגב"י אות טו"ב יע"ש.
<h2> קצה</h2>
(א) וכ"פ בתשו' הגאונים הישנות סי' רצ"ד יע"ש. ועמ"ש הר"ן בהל' שם, בפ' האשה שנתארמלה, והביא דבריו מרן בב"י בח"מ סי' ז"ן [נ"ז], דהיכא דהשטר הוא ממנה, ופרע לו החמשים, יכול לעכבו בעד החמשים. וזה לא פליג אדברי ר' המחבר והגאונים ז"ל, ודו"ק.
<h2> קצו</h2>
(א) עמ"ש ר' המחבר בח"א סי' אלף ול"ה, ועמ"ש מוהרח"ש ח"א סי' כ"ד.
(ב) עיין בתשובת רבינו המחבר הנז"ל.
<h2> קצז</h2>
(א) נר' שזאת השאלה היא מתורתו של הרב בעל התרומות, כאשר נראה בשער ג' חלק ב' סי' ד' יע"ש.
(ב) והוא מתורתו של הרמב"ן, לרב השואל בעל התרומות ז"ל, כמבואר שם בסה"ת.
(ג) עיין לר' המחבר בח"א סי' אלף קי"ד, ובח"ב סי' שס"א יע"ש. ועיין בתשובות המיוחסות סימן נ"ח יע"ש, ולעיל סי' פ"ח יע"ש.
<h2> קצח</h2>
(א) תשו' הלזו, היא מתורתו של הרמב"ן ז"ל שהשיב להרב בעל התרומות ז"ל, כאשר תראה שם בשער מ"ו חלק ח' סי' ה' יע"ש.
(ב) [עי' מ"ש הר"ן בפ"ק דגיטין יע"ש, והריטב"א ז"ל בחידושיו לב"ב בכ"י, והרנ"י בשמו, ובשם רבותיו בפ' ח"ה שם]. ועיין לרבינו הרשב"א בחי' לפ"ק דגיטין י ע"ב, ועיין מ"ש הרמב"ן ז"ל בחי' לבתרא שם, בפ' ח"ה, שכתב שם דברים כאלו. וכן כתב הריטב"א ז"ל בחי' לנדרים כ"ח, בס' אשי ה' יע"ש. והכי איתא בסנהדרין בפ' כ"ג ד"ך [כ'] ע"ב. [הושמט חלק הארי מההערה].
<h2> קצט</h2>
(א) עמ"ש ר' המחבר במיוחסות סימן ס"ג יע"ש.
(ב) עיין מ"ש ר' המחבר בח"א סי' תתק"ד בקיצור יע"ש.
(ג) עמ"ש רבינו המחבר בח"ג סי' ק"ג ובמיוחסות סי' ט"ן [נ"ט] יע"ש.
(ד) עיין בתשו' רבינו המחבר בח"א סי' תתק"ה, ובמ"ש הרב מוצל מאש בסוף ספר אש דת סי' ח"ן [נ"ח], ובמ"ש הרב בית אברהם בחי' לח"מ ס' ס"ג דקי"ט ע"א, ובס' חשק שלמה שם סי' ס"ג הגב"י אות ד' יע"ש.
<h2> ר</h2>
(א) במאי דאמרינן בגיטין, בפ' השולח (גיטין דף ל"ז ע"א).
(ב) עיין לר' המחבר בח"א סי' תתקפ"א ורמזה מרן הב"י בח"מ בסי' ס"ז בקיצור, ועיין מ"ש עוד ר' המחבר בחי' לפ' השולח שם יע"ש.
<h2> רא</h2>
(א) עיין להר"ב בש"מ [= בשיטה מקובצת] שם בפ' הגוזל מ"ש שם בשם ר' המחבר ז"ל יע"ש.
(ב) מ"ש בשאלה שראה מן החכמים דקובעים, הוא הרמ"ה ז"ל, וחולק על רבינו המחבר בזה, והביא דבריו הטור בח"מ בסי' ה' סעיף ה', וכתב ז"ל: הא דאין קובעין זמן בניסן ותשרי, ה"מ לבא מעיר לעיר. אבל מי שהוא בעיר קובעין לו זמן ודנין אותו עכ"ל. וכ"כ ר' ירוחם ז"ל בס' מישרים נתיב ח' ס"ו חי"ב יע"ש. וכן פסק שם מרן בש"ע רס"ב, והרב הלבוש ז"ל שם: והכי ס"ל להמרדכי שם בפ' הגוזל בתרא, סי' קמ"ט, והג"מ הל' סנהדרין בפכ"ה בהלכה ה' כדעת הרמ"ה, דכל שהוא בעיר קובעין לו זמן בניסן ותשרי. [הושמט חלק מההערה].
<h2> רב</h2>
(א) עיין להריטב"א בחי' לפ"ק דעירובין ו ע"א, מה שהביא משם התוס' ז"ל, שהק' ועמ"ש התוס' שם בד"ה רב אמר בסה"ד יע"ש.
(ב) עיין מ"ש הרשב"ץ בח"ב בסי' ל' יע"ש.
(ג) עיין בתשוב' לר' המחבר ח"ג סי' רס"ט יע"ש.
(ד) עיין להרב המגיד בפי"ז דשבת ה"ח, ולהריטב"א ז"ל בחי' לפ' הדר (עירובין ע"ד ע"ב), מ"ש משם רבינו המחבר ז"ל יע"ש.
(ה) עיין להריטב"א ז"ל בחי' לעירובין ח ע"ב, ובפ' הדר (עירובין ע"ד ע"ב), ועיין לה"ה בפט"ז דשבת ולמרן הכ"מ שם בה"י. ועיין למוהר"י בן לב ז"ל, בתשו' ח"ג סי' ע"ד, ועיין מ"ש הרב בשכנה"ג לא"ח רס"י שס"ד, ולהרב יד אהרן שם, מ"ש משם הרב המחבר בחי' לעירובין בכת"י, ומ"ש הפרישה שם, והרב מאמר מרדכי שם, יע"ש ודו"ק. ועיין לרבינו המחבר ז"ל בתשו' הקטנות סימן קס"ב, ומ"ש עוד בתשובה לעיל סי' כ"ט יע"ש.
<h2> רד</h2>
(א) תשו' הלזו רמזה מרן הב"י באה"ע סימן ע יע"ש.
<h2> רז</h2>
(א) וכ"פ בתשו' ח"ב סימן קצ"ה, ורמזה מרן בב"י ח"מ סימן ט"ז, ועיין במ"ש רבינו המחבר בחי' לנדרים שם, ולהריטב"א והרנ"י ז"ל שם, בס' אשי ה' יע"ש.
<h2> רט</h2>
(א) עיין בתשוב' לרבינו המחבר בח"א סי' אלף י"ד.
<h2> רי</h2>
(א) א"ה [= אמר המגיה]: מכאן מודעה רבה, דמדרוש ועד כען [שמא צ"ל: כאן] נמצא כתוב אצלנו בבית מדרשנו, בישיבת בית יעקב של הגביר, החכם המרומם, אור יומם, צרור המר, דודי לי, כל חיך שטעמו אומר לי לי, רצ"ו [= רודף צדקה וחסד], כמוה"ר יעקב רבי זלה"ה, רב חמ"א, של מעל' המקדיש, האי גיס"א דנהרא, לאדפוסי' האי ספרא. מכאן והלאה, שאר התשובות הצומחות אחריהן השתכחו באהלו של אברהם, המנורה הטהורה. הוא הודה הוא זיוה, הוא הדרה. נהרו רעיונין הרב ועצום כמוהר"ר אברהם יהודה נר"ו, ושמרו כרועה עדרו. מר בריה דרבינא, הרב בעל שמחת יהודה זלה"ה, חיו יחיה עוד רבות בשנים, דשנים. ורעננים לעד, כל טוב אכי"ר [= אמן, כן יהיה רצון].
(ב) תשו' זאת הביאה מרן הב"י בא"ח סי' תקט"ו יע"ש. ועיין מ"ש הר"ב ז"ל בש"מ למס' ביצה כ"ה ע"א, משם רבי, שחלק על הוראת הרשב"א דמונטפל"ר ז"ל, וסיים וכן דעת הרשב"א בתשו' יע"ש.
<h2> ריא</h2>
(א) תשו' זאת רמזה מרן הב"י בא"ח סס"י תרס"ד יע"ש.
(ב) עיין להרב המחבר בח"ד סי' מ"ז, ובתשו' ק"ק סי' כ"ג, יע"ש.
(ג) עיין לר' המחבר בח"א סי' קע"ה.
<h2> ריב</h2>
(א) עיין בתשו' הגאונים בסוף ספר נהרות דמשק סי' ק"ה יע"ש.
(ב) עיין לרבינו המחבר בח"א סס"י תשל"ד, ובתשו' ק"ק סי' ס"ח יע"ש, ועמש"ל סי' ג' יע"ש.
<h2> ריג</h2>
(א) עיין לר' המחבר בח"א סי' תשל"ט, ובתשו' ק"ק סי' ס"ח, ורמזה מרן הב"י בא"ח סי' חצ"ר [רצ"ח] ועמ"ש שם הרב מג"א בפ"ק טו"ב, יע"ש.
<h2> ריד</h2>
(א) עיין בתשו' הגאונים בסוף ס' נהרות דמשק סי' רס"ו שאלה לר"ש גאון ז"ל יע"ש.
(ב) רמזה מרן הב"י ז"ל בא"ח סי' תקנ"ה יע"ש, ועיין לר' המחבר בתשו' ק"ק סס"י קנ"ה.
<h2> רטו</h2>
(א) עיין להרב ט"ז בא"ח סי' תרנ"ב ס"ק ג', ולהרב תמים דעים סי' ק"ך, וסי' זכ"ר [רכ"ז] יע"ש.
(ב) עיין לתלמידי הריטב"א ז"ל בחי' לסוכה לפ' לולב מ"ש בשם רבו ר' המחבר ז"ל, וצ"ע. ועיין מ"ש רבינו המחבר בח"א סי' כ"ג, כמ"ש כאן. ושו"ר להרב יד אהרן ז"ל בסי' תרמ"ט בהגהב"י שהצ"ע ממ"ש הריטב"א בשמו יע"ש. אכן משהצ"ע ממ"ש ר' המחבר בח"א סי' תשמ"ו, המעיין יראה דאחרי המ"ר [= המחילה רבתי] לק"מ [= לא קשיא מידי]. ואת זה תמה אני, להרב יוסף אומץ ז"ל בתשו' סי' י"ג, שהביא תשו' הלזו מס' הבתים כ"י, והביא משה"ק הרב יד אהרן מדברי הריטב"א, ומדברי ר' המחבר בסי' תשמ"ו, והו"ל להרב להעיר עליו, דמהא דסי' תשמ"ו לק"מ, כאשר יראה הרואה.
(ג) תשו' הלזו רמזה הרדב"ז בישנות סי' קי"א יע"ש. [הושמט חלק הארי מההערה].
<h2> רטז</h2>
(א) תשו' הלזו, הביאה מרן הב"י בא"ח סס"י ש"ח יע"ש. וסיים ע"ז מרן ז"ל שם, וז"ל ומיהו התוס' והרא"ש ז"ל כתבו בהמצניע (דף צ"ה ע"א): דכיבוד אסור משום דמזיז עפר ממקומו, וא"כ אסור לטלטל עפר, אלא א"כ ייחד לו קרן זוית. [הושמט חלק הארי מההערה].
<h2> ריז</h2>
(א) תשובה הלזו רמזה מרן הב"י ז"ל ביו"ד סי' רל"ד, הפסקה בשו*לחן הטהור בסעיף ב"ך [כ"ב] יע"ש. (ועיין למרן החבי"ב ז"ל שם בהגה"ט אות י"ב מ"ש בזה יע"ש).
<h2> ריח</h2>
(א) רמזה שם מרן הב"י בסי' רל"ד ופסקה שם בש"ע שם יע"ש.
(ב) יע"ש בחי' לרבינו המחבר ז"ל ס"ז.
<h2> ריט</h2>
(א) תשובה הלזו רמזה מרן הב"י ביו"ד סי' רל"ד יע"ש.
<h2> רכ</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] כל עניני נדוי וחרם שבספר זה, לא נאמרו רק בארצות שהנידוי והחרם מותר גם מדין המלכות. אבל בארצנו, וכן בהרבה ארצות חו"ל, אסורין מטעם המלכות, ודינא דמלכותא דינא.
(ב) עיין בתשב"ץ ח"א סי' קכ"ג, ובח"ג סי' ק"ז, וסי' רט"ו יע"ש.
(ג) עיין לרבי' המחבר בח"א סי' תרצ"ה, ובח"ג סי' ש"ג, וסי' ש"נ וסי' תמ"ג, ובח"ד סי' ש"י, ובקטנות סי' רמ"ד וסי' רס"ט וסי' רע"ז, ובמיוחסו' סי' פר"ח [רפ"ח] יע"ש.
(ד) עיין למרן הב"י בי"ד סי' רכ"ח דנר' שם, דרמז לתשו' הלזו בקיצור יע"ש.
<h2> רכב</h2>
(א) עיין בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא דף ס"ז ע"א).
<h2> רכג</h2>
(א) נר' דמ"ש ר' המחבר ז"ל, אבל חמין אין אדם עושה אלא לצורך, היינו דהשמן עצמו הוא ג"כ חמין, שנותן ע"ג המכה. דאל"כ לא מיישב רבינו המחבר כ"א למ"ש: אין נותנין חמין לבד. [הושמט חלק הארי מההערה].
<h2> רכד</h2>
(א) הנה בהאי דכתב רבינו המחבר ז"ל, דטלית מקופלת היינו המגביה שוליו על כתיפו. וכ"כ עוד רבינו המחבר בחי' לשבת שם לדף קמ"ז ע"א יע"ש. [הושמט חלק הארי מההערה].
<h2> רכה</h2>
(א) עי' לרבינו המחבר בח"א סי' תשנ"ו, בתשו' הלזו, היא בקיצור.
(ב) רבינו המחבר בא לאפוקי מפי' רבו הרמב"ן ז"ל, שהביא תלמידו הריטב"א ז"ל, בחי' לשם יע"ש.
(ג) עיין בחי' רבינו המחבר שם בשבת.
(ד) מ"ש רבינו המחבר ז"ל, דקי"ל כרב אסי, הכי פסק ג"כ בחי' לשבת. וכתב, שכן פסק רבינו האי גאון ז"ל. וכפי' ר"ש ור"י, כמ"ש התוס' שם נ ע"א ד"ה ור"א יע"ש. וכ"ה דעת הרב המאירי ז"ל, והריטב"א בחי' לשם, והר"ן בחי' כ"י שהביאו בס' שבת של מי שם יע"ש. וכ"כ עוד הר"ן ז"ל, בה' בפ' במה טומנין יע"ש. וכ"פ הרמב"ם בפכ"ה מהל' שבת, דכ"א. והרי"ף והרא"ש ז"ל שם, והטור, ומרן בש"ע או"ח סי' ש"ח ס"כ, יע"ש. וגם ראיתי להר"ן ז"ל שם בהל', ולמר"ן בב"י שם באו"ח סימן ש"ח, שרמזו לתשו' רבינו המחבר הלזו יע"ש. ועי' עוד, בפ' כל הכלים, (שבת קכ"ה ע"א), ובתוס' שם ד"ה ואזדו. ולרבינו המחבר שם בשיטתו, ולהריטב"א והרב המאירי שם בחי' יע"ש. ולה"ר ולמרן בכ"מ בפכ"א מהלכות שבת, דכ"א יע"ש.
<h2> רכו</h2>
(א) תשובה הלזו רמזה מר"ן הב"י באו"ח סי' תק"ה, אלא שסיים וכתב וז"ל ולטעמיה אזיל, שכתב בפ' חבית שכדברי הרמב"ן ז"ל, הוא הנכון יע"ש. והיינו דרבינו המחבר בחי' לפ' חבית (שבת קמ"ד ע"ב), שהביא פי' הרי"ף והגאונים ז"ל, דמפ' להא דרב חסדא דקאמר: חולב אדם עז לתוך הקדרה, אבל לא לתוך הקערה; דמיירי דוקא ביום טוב ולא בשבת וכו'. אבל גדולי האחרונים, ומקצת מן הראשונים, הסכימו דאפי' בשבת קאמר וכן ודאי נראה. שאלולא כן, הוה ליה לרב חסדא לפרושי, כי היכי דלא נטעי במילתיה וכו'. וכ"כ הרמב"ן ז"ל וכו'. ועוד כתב ז"ל: והוא הנכון, דאין מוקצה שחפץ מעצמו אסור וכו'. אבל כל דאפשר ומצוי לבא ביומו בלא איסור, לא מקצה מדעתי' יע"ש. [הושמט חלק מההערה].
<h2> רכז</h2>
(א) עיין למרן הב"י בא"ח סי' תקט"ו, שכתב כן משם ה"ה, והגמיי' בפ"ב מה' יום טוב ה"י, ומשם המרדכי יע"ש. וכן קבעה להלכה שם, בש"ע סעיף ה' יע"ש. וכ"כ הר"ב בש"מ למסכת ביצה כ"ה, דמותר לישראל אחר פי', שאינו מבני ביתו. אי כל בני ביתו דינם כמותו, וכת' שם: דכן פירש הריטב"א ורבו וכו' יע"ש. והיינו מ"ש הרדב"ז ז"ל בתשו' הח' בח"ב סי' תקס"ב יע"ש. וראיתי להרב"ח שם, בסי' זה, ובתשו' הישנות סס"י נ"ג, שכתבו ז"ל: גם הרשב"א ז"ל בתשו' כתב, דבכל אוכלי שולחנו יש לגזור וכו', וכך הביאה האגור וכו' יע"ש. ובמח"ר [= ובמחילה רבתי] מכבודו, בספר האגור בה' יום טוב סי' תרי"ז לא כתב כן, משם הרשב"א, כי אם על שם המרדכי לבד, כמבואר שם, ולא הזכיר שם לר' המחבר הרשב"א ז"ל, כי אם לעיל מזה, בסי' תרט"ז לענין אחר כמו, שיע"ש.
<h2> רכח</h2>
(א) תשו' הלזו רמזה מרן הב"י בי"ד סימן רכ"ח יע"ש.
(ב) עיין בתשו' הגאונים הישנות סימן שכ"ו יע"ש.
(ג) עיין בתשו' המיוחסות סי' רמ"ו, והקטנות לר' המחבר סימן כ"ד וסי' פ"ה יע"ש.
<h2> רכט</h2>
(א) הביאה מר"ן הב"י בי"ד רסי' רי"ט יע"ש.
(ב) עיין להרב תו*ספות יום טוב בפ"ק דאבות משנה וי"ו [ו'] יע"ש ודו"ק.
(ג) עיין בתשו*בות מיי*מוניות לה' קנין, סי' ל', ולמוהר"י [= ולמורנו הרב יצחק] אדרבי סימן שצ"ח בכיוצא בזה יע"ש.
<h2> רל</h2>
(א) עיין להרמב"ן ז"ל בה' בס' אישי ה' ט"ז, ולהר"ן ז"ל בפי' לרפ"ק דנדרין, והריטב"א בחי' לשם לדף ט"ז, והרנ"י בחי' לשם, ועיין למר"ן הב"י ז"ל בי"ד סי' ר"ו, וסי' רל"ט יע"ש.
(ב) עי' בירושלמי דרפ"ק דנדרים ובס' מראה הפנים ז"ל שם.
<h2> רלא</h2>
(א) עי' לה' המחבר בח"ב סי' ר"ה יע"ש.
(ב) וכ"כ עוד ר' המחבר בחי' לשבועות שם. ועיין להתוס' ז"ל שם בשבועות ד"ה מאי איכא, ולהרא"ש בפסקיו שם, ובתוספותיו בס' מגדנות נתן, ולהריטב"א ז"ל בחי' לשם.
<h2> רלב</h2>
(א) עי' במיוחסות סי' רמ"ח וסי' רמ"ט, ולעיל סי' קכ"ג יע"ש.
(ב) עי' מ"ש רבינו המחבר ז"ל בחי' לנדרים שם.
(ג) תשובה הלזו רמזה מר"ן הב"י ז"ל בי"ד סי' רכ"ח, ועיין לר' המחבר ז"ל בתשו' ח"ג סי' שכ"ד ובחי' לגיטין פ' השולח לדף ל"ה ע"ב, ובחי' לנדרים בס"ה ע"א. ועיין להרב כנה"ג שם בי"ד בהגב"י אות ס"ט, מחלוקת עצום בזה, בין גדולי רבנים האחרונים, מערכה לקראת מערכה יעש"ב.
<h2> רלג</h2>
(א) עיין בחי' רבינו המח' ז"ל דנדרים בדף ל"ד ע"ב.
<h2> רלד</h2>
(א) עי' מ"ש רבינו המחבר לעיל בסי' רכ"ד וכמ"ש שם, ועי' בסי' שלאחר זה, ועי' בתשו' הגאונים אשר בסוף ס' נהרות דמשק סי' ג"ל [ל"ג] וסי' לק"ט [קל"ט] יע"ש.
<h2> רלה</h2>
(א) [הערת מגיה הדפוס] עיין לעיל בסי' ר"כ בהערה.
(ב) עיין בסי' דלעיל ובמ"ש שם.
(ג) עי' במיוחסות סי' רע"א, ולעיל סי' ס"ז יע"ש.
(ד) עיין למרן הב"י בי"ד סי' רכ"ח שרמז כן משם תשובת רבינו המחבר ז"ל יע"ש.
(ה) עי' מ"ש רבינו המחבר ז"ל בח"א סי' תר"ח.
<h2> רלו</h2>
(א) [עיין לעיל בסי' ר"כ בהערה].
(ב) תשובה הלזו רמזה מרן הב"י בי"ד סי' של"ד יע"ש. ועי' לרבינו המחבר ז"ל בח"א סי' תשס"ג ובח"ד סי' רכ"ט ובקטנות סי' ל"ב וסי' נ' יע"ש.
(ג) עי' בס' עולם רבה פ"ג.
<h2> רלז</h2>
(א) עי' להתשב"ץ בח"ג סי' שי"ז, ועיין למוהרמ"ג ז"ל בסימן מ"ד, ומוהריט"ץ [= מורינו הרב יום טוב צהלון] בסי' ה'.
<h2> רלח</h2>
(א) יש להרגיש על זה, שהרי מצינו דבעבור זה נענש שאול המלך, משום דמחל על כבודו, וניטל המלכות ממנו, כמ"ש ביומא כ"ב ע"ב. אם לא שנאמר דרבי' המחבר ז"ל השמיענו טעם לשאול המלך, על הנהגה הזאת, וללמוד ממנו בהדרגה וק"ל.
(ב) [הערת מגיה הדפוס] כל זה איירי דוקא בהורמנה דמלכא, וכדאסיק בסוף דבריו. שהיה רשב"א הורג ברשעי ישראל, בהורמנא דמלכא דוקא.
(ג) עי' מ"ש ר' המחבר ז"ל בתשו' ח"ג סי' שצ"ג, ומ"ש מרן הב"י בח"מ סי' ב' ועיין לקמן בסי' רל"ט.
<h2> רלט</h2>
(א) עיין להרב פחד יצחק, מערכת נימול מד"ס עד דס"ח יעש"ב.
(ב) [עיין מ"ש רבינו המחבר הרשב"א ז"ל, והר"ן בה' בפרק קמא דחולין לדכ"ה ע"ב, בתוספת ישנים בשבת לדף י"ז ע"ב יע"ש].
<h2> רמ</h2>
(א) עיין בתשו' מור"ם [הרמ"א] בסי' פ"ח ועיין בתשובת הרב ב"ד בח"מ סי' ב' ובהרב דבר משה ח"ב סי' א' וסי' ב' יע"ש.
(ב) ועמ"ש לעיל בסי' רל"ז.
<h2> רמא</h2>
(א) תשובה זאת רמזה מר"ן הב"י באה"ע סי' י"א יע"ש, ועמ"ש רבינו המחבר ז"ל בחי' ליבמות שם, ובתשו' ח"א סי' תתל"ה ותתל"ג ואלף רל"ז יע"ש.
(ב) [ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן סמיכה לחיים חאה"ע סי' ח' יע"ש].
<h2> רמב</h2>
(א) עיין לר' המחבר ז"ל בח"א סי' אלף ר"ה.
(ב) [ועמש"ל ר' המחבר ז"ל, סימן קכ"ה, וסי' קכ"ו, ולקמן סימן רמ"ה ומ"ש בהגהותי שם בס"ד].
<h2> רמה</h2>
(א) עיין בתשובות הקטנות סי' ק"ח.
(ב) עיין בהוריות ג ע"ב.
(ג) עיין מש"ל בסימן קפ"ד וסימן קכ"ה יע"ש.
<h2> רמו</h2>
(א) עיין לרש"י בפ"ק דכתובות ג ע"א, ובש"ס שם. ועיין להריב"ש ז"ל בסימן שע"ו ודו"ק.
(ב) בפ"א מהל' אישות ה"ב, ועי' לה"ה והר"ם ושאר המפרשים ז"ל שם.
(ג) עיין לרב בש"מ לכתובות שם.
<h2> רמז</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בח"ד סי' ש"ח.
<h2> רמח</h2>
(א) כ"כ רבינו המחבר ז"ל שם בחי' והר"ן ז"ל בפי' לשם והרב המאירי בחי' לשם בס' בית הבחירה וע"ש שתי' תירוץ אחר יע"ש.
(ב) עיין בדברי רבינו המחבר ז"ל לעיל בסי' מ"ז יע"ש.
<h2> רמט</h2>
(א) עיין במגילה דף כ"ו ע"ב.
(ב) עיין לרבינו המחבר ז"ל, בתשובה הקטנות סי' שכ"ב, ובח"ד סימן ס"ג יע"ש.
<h2> רנ</h2>
(א) עיין לרבנו המחבר ז"ל בח"א סימן תתקל"ט וסימן תתקמ"ו, ובח"ב סימן ר"כ, ובח"ד בסימן י"א וסי' שי"ט, ובתשובת הקטנות סי' קפ"ט, ועיין לעיל.
<h2> רנא</h2>
(א) עיין לעיל בסימן קפ"ג ובסימן ער"ב [רע"ב].
<h2> רנב</h2>
(א) נראה דרבינו המחבר ז"ל, קאי למ"ש ר"ל בפ"ק דב"ב ה ע"א דהקובע זמן לחבירו וכו'. ואפסיקא הלכתא שם באש"ג, כר"ל ואפילו מיתמי. וכתבו שם התוס' ורבי יונה ז"ל, דהוא דוקא מיתומים גדולים, אבל לא מקטנים יע"ש. אבל הרמב"ם ז"ל ברפ"ד מה' מו"ל, והר"ן ז"ל בפ' אלמנה ניזנית, והרב בעל התרומות בשע' י"ד, והרא"ש שם, והטור בח"מ רסי' ע"ח, ס"ל דבין מיתומים גדולים ובין מיתומים קטנים. וכ"ה ה"ה שם בשם הרמב"ן, ורבינו המחבר ז"ל יע"ש, והכי נקטינן, וכמ"ש מר"ן הב"י ז"ל שם, ובשולחנו הטהור יע"ש.
<h2> רנד</h2>
(א) עיין להריטב"א ז"ל בחי' לכתובות שם, ובש"מ שם יע"ש.
<h2> רנז</h2>
(א) עיין לרבינו המחבר ז"ל בתשובת הקטנות סימן צ"ד וקנ"ד.
(ב) ועיין עוד לרבינו המחבר בשיטתו לשם, ובחי' הריטב"א ז"ל לשם בספר אישי ה' יע"ש, ועיין למר"ן הב"י בי"ד סימן רי"א.
(ג) עיין מ"ש התוספת, הביא דבריהם הרב נ"י ז"ל בחי' לשם, בס' אישי ה', וכתב שכן הוא דעת רבותיו, והכי הסכימה דעתו יע"ש.
(ד) עי' בתשו' הגאוני' בתר' בסוף ס' נהרות דמשק סי' ל"ז וסי' קמ"ג.
<h2> רנח</h2>
(א) עמ"ש רבי' המחבר ז"ל שם בחי', ובמ"ש התוס' שם, ועיין להרמב"ן ז"ל, והריטב"א, והרב הנ"י בס' אישי ה', ולהרב המאירי בס' בית הבחירה יע"ש.
<h2> רנט</h2>
(א) ואדוני אבי נר"ו, הוקשה לו בדברי רבינו המחבר ז"ל אלו, דבכאן אוהב לטעון על אפוטרופוס: דמי הגיד לנו דמותר. ואילו רבינו המחבר ז"ל לעיל, בסימן רמ"ט כת' כן בפשיטות (דמדת), [דריבית] אפוטרופוס מותר. ונשוה אותו לנאמני הקהל, כדעת חכמי נרבונה, אלא דקאי בלטותא. ויש לומר: דדוקא מד"ת (עוקר) [מותר] אבל אר"נ דמדר' אסור, וצריך להתישב בדבר ואכמ"ל.
<h2> רס</h2>
(א) תשו' הלזו הביאה מר"ן הב"י בי"ד סי' רכ"ח, והר"ב כנה"ג בהגה"ת ב"י אות ש"ג יע"ש.
<h2> רסב</h2>
(א) עיין בח"ג סימן ק"ו יע"ש.
<h2> רסג</h2>
(א) תשו' הלזו הזכירה מר"ן בב"י סוף סי' קנ"ו מחו' ר', ועיין מ"ש ר' המחבר ז"ל לעיל בסי' קע"ז, ובמ"ש שם.
<h2> רסד</h2>
(א) עיין במיוחסות סי' ק"ב.
<h2> רסו</h2>
(א) תשו' הלזו רמזה מרן ז"ל בבדק הבית בי"ד סי' נט"ר [רנ"ט], הביאה ג"כ מרן החבי"ב שם הגב"י אות כ"ה יע"ש.
<h2> רסז</h2>
(א) תשו' הלזו רמזה מר"ן ז"ל בב"י בי"ד סי' נט"ר [רנ"ט], ועיין בתשו' תומת ישרים סי' קכ"ה.
<h2> רסח</h2>
(א) תשובה הלזו הביאה מר"ן הב"י ז"ל בי"ד סימן נט"ר [רנ"ט] יע"ש.
<h2> רסט</h2>
(א) תשו' הלזו הביאה מרן הב"י ססי' נט"ר [רנ"ט] ועיין לר' המחבר ז"ל בח"א סי' תרי"ז יע"ש. ועיין להגאון מרן זקני מופת הדור, הרב הגדול נר"ו בס' הנחמד חק"ל תפוחין קדישין, בחי"ד ח"ג סימן ק"ה מה שהעמיק והרחיב ברוח מבינתו, ברוך שחלק מחכמתו יע"ש.
<h2> רעא</h2>
(א) עיין לר' המחבר ז"ל בח"א סי' ק"ו, ולעי' סי' ק"ך וקל"א.
(ב) תשובה הלזו, הזכירה מר"ן הב"י סי' קפ"ב, וישב דלא פליג תשו' רבי' המחבר הלזו, עם דברי התוס' ז"ל, כמ"ש שם. וכן קבעה להלכה שם, על שולחן הטהור בסעיף ד', דהיכא דמצטער מותר. ומכאן תשו' למה שתמה הרב ב"ד בתשובה בחא"ח סי' רע"ו על מ"ש הרדב"ז בתשו' הח' דפוס וניצ' סימן תרפ"ז גבי היתר גילוח בימי העומר. [הושמט חלק מההערה].
<h2> ערב</h2>
(א) דברי ר' המחבר ז"ל אלו סובבים והולכים על דברי התשובה שהשיב בח"א סי' קע"ט, כי כן נמצא כתובה אצלינו בקובץ כ"י, והוא סיום לתשו' דח"א הנז' יע"ש.
<h2> רעג</h2>
(א) עיין מ"ש ר' המחבר לעיל סי' קפ"ג, ומ"ש שם בהג"ה, ועיין עוד לעיל בסי' ר"ן, ולקמן בסי' רפ"א.
<h2> רעו</h2>
(א) נ"ל דה"ט, דבכל הני דאמרינן לדעת רבי', דבתרי הויא חזקה, היינו דבתרתי איתחזק הדבר להיות ניזוק בודאי. ובכן, לא ישוב עוד לעשות בדבר ההוא בפעם השלישית. כגון מילה, שמל לראשון, ומת. מל לשני, ומת. לג' לא ימול. וכן בנישואין, דנשאת לראשון ומת, לב' ומת, לג' לא תנשא. הרי דהמעשה הכא, לעשות אחר השתי פעמים לא יעשה, מכח דאיתחזק בתרתי. משא"כ בהא דלקה ושנה, דמיירי לענין עונש להחזיקו ברשעו, בעינן תרתי להיות נקרא מוחזק, ברשעו, כדי שאם יעבור בפעם הג', יסרו אותו ויכניסוהו לכיפה, והו"ל כעין מלה ונשואין, דבפעם הג' הוא הדבר הגורם הנזק, לפי מה שהוחזק בתרתי ראשונות וק"ל.
(ב) הנה עכ"פ עדיין קשה, דאפי' דנימא כמ"ש רבי' המחבר ז"ל, דהרמב"ם ז"ל פסק כרבי, דהכי קי"ל כוותיה בש"ס דיבמות שם, דאיפסיק הלכתא להדיא: נשואין ומלקיות כר'. והכי פסקו הרי"ף והרא"ש ז"ל, ורבי' המחבר ז"ל שם בחי', ובתשו' המיוחסות סימן קכ"א, והכי פסק הרמב"ם ז"ל ג"כ בפכ"א הל"א, לענין נשואין יע"ש. ושאר הפוסקים. [הושמט חלק הארי מההערה].
<h2> רעז</h2>
(א) עיין לרבינו המחבר ז"ל בח"א סי' תתק"ט.
(ב) עיין לרבינו המחבר ז"ל בח"ג סי' שצ"ה.
<h2> רעח</h2>
(א) עיין לר' המחבר ז"ל בח"א סי' תתכ"ד.
<h2> רעט</h2>
(א) עיין למוהראנ"ח ז"ל בח"ב סי' ס"ב, ולמוהר"א ששון ז"ל סימן קצ"ח, ולהרב משפטי שמואל סי' ק"י, ולעט"ר הרב הגדול מרן זקני נר"ו בס' חק"ל ליו"ד בח"ג סימן צ"ד ודו"ק.
(ב) דברי ר' המחבר אלו, הנה הנם בח"א סי' תרמ"א, וכבר רמזה מרן הב"י ז"ל בי"ד סי' רל"ח יע"ש. גם הרב מוהר"א ן' שושן ז"ל בתשו' מוהראנ"ח ת"ב סי' ח"ן [נ"ח], זכר עשה לתשו' רבינו המחבר הלזו, שהיתה אצלו בכת"י יע"ש. ועיין להרב כנה"ג שם בהגב"י אות י"ד יע"ש.
<h2> רפב</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר ז"ל לעיל סימן קע"ז, ובמ"ש שם.
<h2> רפג</h2>
(א) תשו' הלזו הביאה מרן הב"י ז"ל בא"ח סי' ג"ן [נ"ג] ופסקה שם בש"ע. ועיין משפט צדק ח"א סי' ע"ח, וכן הביאה הכל בו ופסקה ג"כ מור"ם בס' המפה בי"ד סי' נט"ר [רנ"ט] ס"ב יע"ש. ועיין בש"ך ובב"י שם. ועיין מ"ש עט"ר מרן זקני הגאון נר"ו בחק"ל לי"ד בח"ג סי' פ"ט בדין זה, דמינוי לזמן אם בבא הזמן יכולים לסלקו וכו'. והנראה בזה ברור לחלק דדבר זה תלוי במנהג. דאם המנהג לסלקו בבוא הזמן, ולמנות אחרים, ודאי דליכא שום פקפוק. ברם כל שלא נהגו כן, אף על פי שיהא הקבלה והמינוי לזמן, איכא משום מעלין בקודש וא"מ. ועיין להרב משפט צדק מה שחילק עוד בזה יע"ש.
(ב) עיין מ"ש בזה עט"ר מרן זקני הגאון נר"ו בחק"ל א"ח סי' ט"ו די"ט ע"ג יע"ש, ושם בסימן ח"י דל"א ע"א יע"ש. ואולם מ"ש שם הגאון מז"ה נר"ו בסי' ח"י בדל"א ע"א לישב דעת ר' המחבר בתשובה הלזו שלפנינו, בשני דרכים. [הושמט חלק מההערה].
<h2> רפד</h2>
(א) עיין לעיל.
(ב) עיין לר' המחבר ז"ל בח"ג סי' כת"ב [תכ"ב].
<h2> רפה</h2>
(א) עיין לר' המחבר ז"ל בח"ג סי' תכ"ג, ועיין עוד שם סי' תכ"ד, וסי' תכ"ה יע"ש.
(ב) עיין לעי' בסימן פא"ר [רפ"א].
<h2> רפו</h2>
(א) עיין לרבינו המחבר בח"ג סי' תכ"ו וסי' תכ"ח ובח"ד סימן קפ"ה.
(ב) עיין מ"ש רבינו המחבר ז"ל לעיל בסי' קפ"ג וסי' ער"ב [רע"ב] ורפ"ה יע"ש.
<h2> רפז</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר בתשו' הביאה מרן בב"י ביו"ד סי' ק"ך [ק"כ] לענין טבילת כלים על יד כותי. ועיין מ"ש הרב מחנ"א [= מחנה אפרים] בהל' שלוחין סימן י"א, ולהרב הגדול מר"ן זקני נר"ו בספר חק"ל ח"ב חיו"ד סימן ט', ובמ"ש בעניותי בענין זה במ"א [= במקום אחר].
(ב) עיין להרב המבי"ט ז"ל ח"א סימן קמ"ה, שהביא משם הרב צרור הכסף שכתב על שם תשו' רבינו המחבר הרשב"א ז"ל, דפסק דיכול הישראל להיות שליח לכותי, לתבוע מישראל מה שחייב לכותי, שהוא כמו אפוטרופוס, ואפי' שלא מדעת ישראל הלוה יע"ש. ועמ"ש הרב כנה"ג בח"מ ח"א סימן קכ"ג בהגה"ט אות ל"א, ובח"ב שם הגה"ט אות ד', ובסי' קפ"ח הגה"ט אות י"ג יעש"ב.
<h2> רפח</h2>
(א) עיין מ"ש רבינו המחבר ז"ל לעיל סי' קצ"ג ובמ"ש שם אני בעניותי שם בהג"ה יעש"ב.
<h2> רפט</h2>
(א) עיין לרבינו המחבר בח"ג סי' שפ"ו ולעין סי' רפ"ד.
<h2> רצא</h2>
(א) ע"כ נמצא כתוב.
<h2> רצב</h2>
(א) נ"ב כן כתב רבינו המחבר ז"ל בתשובות הקטנות, בסימן ק"ע ובח"ג סי' עז"ר [רע"ז] יע"ש. והנה רבינו המחבר ז"ל סבר וקביל בדעת התוס' והרא"ש ז"ל, דסו' פ"ב דביצה, והראב"ד בהשגות בפ"א דיו"ט ה"ד והגמי"י שם דכולהו, נקטו ודברי הירושלמי הלזה להתיר יע"ש. ועיין עוד לרבינו המחבר בס' עבודת הקודש, בהלכ' יום טוב ש"ג דין ג' דפסק להתיר להדליק נרות בבית הכנסת ובבה"מ בלילות, שאם אין נרות, לא יתאספו העם לבא להתפלל. ומתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש, הותרה שלא לצורך, כל שיש צורך היום קצת. והרי זה דהוצאת ס"ת לקרות בו. ובימים שאין צורך רק לכבוד, נראה לי שכל כיוצא בזה, אין מורין לא לאסור ולא להתיר, ורוצה להדליק אין מונעין אותו עכ"ל. [הושמט חלק מההערה].
<h2> רצג</h2>
(א) תשו' זאת הלא היא נדפסה בתשו' המיוחסות, סי' ר"ה יע"ש. [הושמט חלק הארי מההערה].
